כ"א חשוון תשפ"ב – הלכות בציעת הפת (ג) – הפסק לאחר ברכת המוציא

ה. לאחר שבירך המוציא יאכל מיד, ולא יפסיק (אפילו בשתיקה) בין הברכה לטעימה. צריכים כל השומעים לשתוק עד שיטעמו מהפת, ולא יפסיקו בשיחה בין שמיעת הברכה לטעימה. מסובים שמתכוונים לצאת ידי חובת ברכת המוציא בברכת הבוצע לא יענו "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת ה' שבברכת המברך.
ו. בסעודה גדולה, שבה המברך מוציא ידי חובת ברכת המוציא את כל המסובים, כגון בשבת – אם אחד המסובים דיבר לפני שטעם מפרוסת המוציא, אם הבוצע טעם מהפת, לא יחזור המדבר לברך, אולם אם השומע דיבר לפני שטעם הבוצע, נחשב הפסק וצריך לחזור ולברך.