א. כל הברכות כולן, כולל ברכות התורה, ברכות הנהנין לפניהם ולאחריהם, ברכות השבח וברכות המצוות, אם הסתפק בכולן אם בירך

יט. השותה יין פחות משיעור ברכה אחרונה, ושתה אחר כך משקאות קלים, אף על פי שאינו מברך עליהם ברכת 'שהכל',

יז. אכילה שמחייבת בברכה אחרונה הינה לעיסה, (למעט לעיסת מסטיק, שאין לברך אחריה ברכה אחרונה, משום שאינה אכילה).   יח.

טו. השותה מים קרים, או כל משקה קר בשיעור של 'רביעית' בבת אחת, צריך לברך בורא נפשות אחר השתיה. אם

יג. השותה קפה או תה חמים, שדרך שתייתם איטית ונמשכת יותר מזמן 'אכילת פרס', יש מחלוקת האם יברך ברכה אחרונה,

יא. צריך לברך ברכה מעין שלש מיושב, ואם בירך מעומד או כשהוא מהלך, יצא. בשאר ברכות, מעיקר הדין אין צריך

ט. הטועם את התבשיל לדעת אם הוא מתובל כראוי וכדומה, אם טועם פחות מרביעית, (שיעור קטן) אינו צריך לברך ברכה

ז. אם אכל עוגה כשיעור, וגם מפירות שבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כולל הכל בברכה אחת, ויאמר: 'על

ה. מי שאכל עוגה כשיעור ואכל גם מפירות שבעת המינים כשיעור, יכול להוציא בברכה 'מעין שלוש' את חברו שאכל רק

ג. אם הסתפק אם בירך 'ברכה מעין שלש' (על המחיה) או לא – אינו חוזר לברך, משום שלרוב הדעות אינה

א. האוכל חצי כזית, ויצא מחוץ לבית, וחזר לבית ואכל חצי כזית נוסף, אף שצריך לחזור ולברך ברכה ראשונה על

סיכום סדר קדימה בברכות: 1. דבר שברכתו 'המוציא', ואפילו משבולת שועל או שיפון. 2. 'בורא מיני מזונות' על תבשיל של:

יא. האוכל שני מינים, האחד עיקר והשני טפל לו, מברך על העיקר בלבד, בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה, ופוטר

ט. האוכל עוגה ושותה עימה תה או קפה, מברך על העוגה 'בורא מיני מזונות', ועל המשקה 'שהכל נהיה בדברו', שאין

ז. האוכל תבשיל, כגון תפו"א או אורז, ומונח לפניו בצלחת לצד חתיכת עוף / שניצל / בשר, אם הבשר מעורב

ה. סדר הקדימה בברכות כדלהלן: ברכת 'המוציא' קודמת לכל דבר. [ולכן מכסים את הפת קודם הקידוש על היין בשבת ויו"ט,

ג. סדר קדימה בברכת פרי העץ, בין פירות שבעת המינים: עפ"י סדר הפירות שמופיעים בפסוק שמדבר על שבעת המינים: (דברים

א. היו לפניו כמה מיני פירות שברכותיהם שוות וברצונו לאכול מהם, ויש ביניהם ממין שבעת המינים, מקדים את הפרי משבעת

א. על כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה, חיה ועוף, דגים, ביצים, חלב, מים, גבינה וכיו"ב מברכים

ג. השותה מים כדי לבלוע תרופה, אינו מברך על המים, אלא אם כן היה צמא ונהנה בשתיית המים. וטוב שלפני

ה. השותה מים לצמאו, מברך 'שהכל', ואם שתה רביעית בבת אחת, מברך אחר השתיה "בורא נפשות רבות". אם אינו צמא

ז. על כדורי פלאפל (עם תערובת פתיתי לחם שמטגנים בשמן לדבק) מברך 'שהכל', ולא 'בורא פרי האדמה', הואיל והשתנה שמו

  ט. הלועס גומי לעיסה (מסטיק) יברך 'שהכל', אף שאינו בולע מהמסטיק. [על אף שיש פוסקים הסוברים שיש לברך רק

א. על הכל אם בירך 'שהכל', יצא. אם יש לפניו משקה שבדעתו היה לשתות ממנו וגם פרי וטעה ובירך על

ג. המברך על כוס תה או קפה רותחים, לכתחילה יקרר אותם קודם הברכה, שלא יהיה הפסק לקרורו בין הברכה לטעימה.

ה. נטל בידו פרי לאוכלו, ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, והביאו לו פרי אחר, צריך לחזור ולברך. אף

ז. אין מברכים לא על האוכל ולא על המשקה עד שיביאוהו לפניו. העומד לפני המעיין, מותר לו לברך על המים,

ט. ברכת 'בורא פרי הגפן' שמברך על יין, להרבה דעות בפוסקים פוטרת את כל המשקים ששותה לאחר מכן. מצוי מאד

  יא. מי שאינו יודע לברך בעברית, יכול לברך בכל לשון שיודע. כל דבר שמברך עליו לאוכלו או להריח בו,

  יא. פירות או ירקות שגדלו בעציץ שאינו נקוב (=עציץ שאין לו חור בתחתיתו, הוא אינו מחובר לקרקע ואינו יונק

ט. בירך על פירות האילן "בורא פרי האדמה" יצא, אבל אם בירך על פרי האדמה "בורא פרי העץ" לא יצא.

  ז. האוכל פלפל מבושל הממולא בתוכו בשר או עוף, שלא בתוך הסעודה, מברך עליו ברכת 'שהכל'. ואם הפלפל ממולא

ה. פירות האדמה שהם טובים יותר מבושלים משהם חיים, ואוכלם כשהם חיים, אם בירך עליהם 'בורא פרי האדמה' יצא. וכן

לט. האוכל פרי הנקרא "סאברס" (צבר) יברך עליו "בורא פרי העץ", ואם זו אכילתו הראשונה בשנה זו, יברך עליו גם

לז. פירות שבישלו אותם עם מים, (קומפוט) אם אוכל מהפירות והם ניכרים לעין כל מין ומין, מברך על הפירות –

לה. על פירות שבעת המינים [זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, ורימונים], אם אכל מהם שיעור 'כזית', מברך אחריהם "על העץ ועל

לג. מי שאכל פירות העץ משבעת המינים, ואכל גם פרי האדמה, יקדים לברך תחילה ברכת 'בורא נפשות', ואחר כך יברך

לא. כל פרי שיש בו חשש שמא הוא מתליע, לא יאכל ממנו עד שיפתחנו ויבדקנו היטב מתולעים, ויעשה כן לפני

כט. שקדים המחופים בסוכר, יש אומרים שנכון לשבור את החיפוי, ולברך על השקד בפני עצמו "בורא פרי העץ". מכל מקום

ג. על הירקות שדרך אכילתם הוא בין כשהם חיים ובין כשהם מבושלים, כגון גזר, פלפל, חסה וכיו"ב מברך 'בורא פרי

א. על פירות הארץ מברך "בורא פרי האדמה". על תות שדה מברך "בורא פרי האדמה", אבל על תותים הגדלים בעץ,

כז. המסופק אם בירך ברכה ראשונה, או ברכת 'בורא נפשות', אינו חוזר ומברך מספק, כיון שברכות אלו הן מדרבנן, ומקובל

כה. השותה יין, והיו לפניו משקים נוספים, ואפילו חשובים ביותר, נפטרים כולם בברכת 'בורא פרי הגפן' שבירך על היין. בכל

יז. על חמישה מתוך 'שבעת המינים', שהם גפן, תאנה, רימון, זית ותמר, תיקנו לאחר אכילתם נוסח ברכה חשוב ומיוחד, מפני

טו. על ריסוק תמרים וכן על ריסוק תפוחי עץ מברך 'בורא פרי העץ'. חשוב להבהיר, שמדובר באופן שנשאר מעט פרי.

יג. תמרים שנתמעכו לגמרי, אף שריסקן במיקסר, אף שאין צורת הפרי ניכרת כלל, ברכתם "בורא פרי העץ", וכן כל שאר

  יא. השותה שמן זית *בפני עצמו*, אינו מברך עליו, מפני שמזיק לגוף בדברים מסויימים, (אף על פי שיש אומרים

  כג. לאחר אכילת פירות (חוץ מפירות משבעת המינים), וכן לאחר אכילת ירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ, מברך

כא. האוכל ענבים ושותה יין, צריך לברך על כל אחד מהם בפני עצמו ברכה ראשונה וברכה אחרונה, ואין הענבים נפטרים

כ. בברכה 'מעין שלש' מזכירים את שבת, יום טוב וראש חדש, לפני אמירת 'כי אתה ה' טוב ומטיב'. בדיעבד, גם