כ"ב טבת תשפ"ב – דיני ברכת פירות הארץ (ג)

ה. פירות האדמה שהם טובים יותר מבושלים משהם חיים, ואוכלם כשהם חיים, אם בירך עליהם 'בורא פרי האדמה' יצא. וכן פירות האדמה שטובים כשהם חיים יותר משהם מבושלים, ובישלם אחר כך, אף שנשתנו לגריעותא, אם בירך עליהם 'בורא פרי האדמה' יצא. וכן אם בירך 'בורא פרי האדמה' על גרעיני פירות מרים שמיתק אותן על ידי האור, בדיעבד יצא.

ו. בישל ירקות ונימוחו כולן במרק והמרק סמיך, מברך 'בורא פרי האדמה', [כשהוא 'שלא בתוך הסעודה']. וכן אם המרק הוא נוזלי, אך יש בתוכו כמה חתיכות של ירקות, יברך על הירקות 'האדמה' ויפטור את המרק. אבל אם המרק נוזלי כמו מים ואין שם ירקות, אף שבישל את המרק עם ירקות והם נימוחו לתוכו, כיון שאינו סמיך, ואין הירקות ניכרים בתוך המרק, מברך 'שהכל'. ואם עבר ובירך 'בורא פרי האדמה' יצא.

עגלת קניות

רוצים לקבל מסרון יומי לנייד במגוון נושאים?

טעימה מהפרשה

רעיונות ערבים על פרשיות השבוע

שפע רעיונות וחומרים
על פרשיות השבוע ומועדים מחכים לכם

לאן לשלוח?

מלאו את הטופס וקבלו
ותקבלו רעיון יומי לפרשת השבוע, וכן עדכונים על ספרים חדשים והודעות על מבצעים מיוחדים.

דילוג לתוכן