ערב ראש השנה יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים ולבקש מה' שישמע תפילתנו

חז"ל מבארים מדוע תוקעים בשופר של איל דוקא, ולא של בעל חיים אחר, כדי להזכיר את עקידת יצחק. לפי טעם

בתקופת המשנה, נשלחו שליחי בית הדין מירושלים לגלויות, להודיע להם מתי יחולו המועדים. משלא הספיקו להגיע לכל מקום בזמן וכדי

אמנם הרמב"ם אומר שתקיעת שופר היא "גזירת הכתוב", כלומר מצווה ללא סיבה, אך בכל זאת ניתנו למצווה זו מספר טעמים

הלכות ראש השנה תשפ"ה ערב ראש השנה יש נוהגים להתענות בערב ר"ה, ויש שמתענים רק עד חצות (צהרי) היום, או

"שנהיה לראש ולא לזנב" בראש השנה אנו מאחלים שנהיה "לראש ולא לזנב". מדוע אנו כופלים את הלשון ואומרים גם "שנהיה

תמרים: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתינוּ, שֶיִתַּמּוּ אוֹיְבֵנוּ וְשּוֹנְאֵינוּ וְכל-מְבַקְשֵי רָעָתֵנוּ: רוביא : (ויש אומרים על רימון) יְהִי

ערב ראש השנה יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים ולבקש מה' שישמע תפילתנו

תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק (מסכת ר"ה) חז"ל מבארים מדוע תוקעים בשופר של איל דוקא,