כג. המלמד ילד קטן לברך מותר לברך עמו ולהזכיר שם ה', כדי ללמדו את נוסח הברכה כתיקנה. על ברכת קטן

כא. הרוצה להוציא את חברו ידי חובה בברכת הנהנין, צריך המברך לכוון להוציא ידי חובה, וצריך השומע לכוון לצאת ידי

יט. השומע יהודי מברך ברכה, חייב לענות אחריו 'אמן', אף אם אינו יוצא ידי חובה באותה ברכה. ואף אם לא

יז. כאשר כמה בני אדם מקיימים יחד מצוה אחת, מוטב שיברך אחד מהם את הברכה והשאר יענו אמן, משום 'ברוב

טו. איסור 'ברכה לבטלה' הוא מן התורה. לאו של 'נושא שם שמים לשוא'.   טז. המברך 'ברכה שאינה צריכה', כגון

טו. איסור 'ברכה לבטלה' הוא מן התורה. לאו של 'נושא שם שמים לשוא'.   טז. המברך 'ברכה שאינה צריכה', כגון

יג. אדם הרוצה לצאת ידי חובה בברכת חברו, צריך לשמוע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה, ואם לא שמע הכל

יא. הרואה את חברו מברך ואינו שומע איזו ברכה אינו עונה אחריו אמן. אם ראה את מה שאחז בידו ומתוך

ט. אסור לברך או להוציא מפיו הזכרת השם בגילוי הראש. אם אין לו כיסוי ראש, לא מועיל לשים את כף

ז. השומע מי שמברך אחת מהברכות, אף על פי שלא שמע את כל הברכה מתחילתה ועד סופה, עליו לענות אחריו

ה. השומע ברכה מחברו והתכוון המברך להוציא ידי חובה בברכתו וגם השומע התכוון לצאת וענה 'אמן' אחר ברכת המברך אינו

ג. השומע ברכה מחברו והתכוון המברך להוציא ידי חובה בברכתו וגם השומע התכוון לצאת וענה 'אמן' אחר ברכת המברך, חייב

א. ניתן לברך ולהוציא אחרים שישמעו ברכות הנהנין רק אם יאכל וישתה עמהם. כשמברך להוציא אחרים ידי חובתם צריכים לשבת,