במהלכו של מופע לוליינות באירופה, הציבו האמנים שני תרנים גבוהים, כשישה מטרים גובהם, וביניהם מתחו חבל עבה. על אחד התרנים

"שאלו תלמידיו את רשב"י: מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה? אמר להם: אמשול לכם משל למה

בפרשת משפטים אנו מגיעים לשיאו של מעמד הר סיני. לאחר פירוט המשפטים והחוקים, בשלושת הפרקים בפרשה, קוראים אנו את האמירה

עוד מימי אברהם אבינו, ולאורך מאות שנים לאחר מכן, ניצבה מצרים בשיא תפארתה כמרכז העולמי של עושר, כוח ותרבות. בעיתות

עשר המכות שהיכה הקב"ה על המצרים אינן מהוות רק רצף של עונשים כואבים שנועדו לשבור את רוחו של פרעה ולהוציא

בפרשת שמות מתארת התורה את האירוע המתרחש על שפת היאור: "וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד

בפרשת ראה, כתוב: "כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ

ישנו סיפור מפורסם אודות ילד שחזר מבית הספר ומסר לאימו מעטפה ובה מכתב מהמנהל. למראה אמו הנסערת שאל הילד: אמא,

אחד השרים בממשלתו של הצאר הרוסי היה חובב סוסים מושבע. הוא רכש לעצמו סוס מיוחס, שמקורו במצרים, והיתה לו תעודת

בכינוס המילדות, הורה להן פרעה מלך מצרים: "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ". היה זה

באחד המופעים של קרקס אירופאי, העמידו 2 תרנים גבוהים, כל אחד בגובה 6 מטר וביניהם מתחו חבל עבה. על אחד

בפרשת שלח מסופר אודות מנהיגי בני ישראל שנשלחו כתיירים – "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן" (יג, יז), לראות

מסופר על ר' חיים מבריסק זצ"ל שפגש פעם את אחד מתלמידיו ש"שנה ופירש", לאחר שפרק עול תורה ומצוות. כשהבחין התלמיד

בפרשת במדבר אנו קוראים אודות מנין שבטי בני ישראל. התורה סוקרת כמה אנשים מנה כל שבט. שבט לוי היה הקטן

אל תגיד 'אוף', אמור פרק ק' לפני כשנה נהרגו שני ילדי משפחת פלאי בפיגוע רצחני, כשעמדו בתחנת אוטובוס סמוך לביתם

מקורו של המפטיר בשבת הקרובה, שבת זכור בסיום פרשת כי תצא, בו כתוב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ

בפרשיות וארא – בשלח אנו קוראים אודות העונשים שקיבל פרעה בעקבות השעבוד בבני ישראל, כמו גם הגזירות הקשות וסירובו לשלחם

בפרשת מקץ, אנו קוראים אודות חלומות פרעה. כשהקיץ פרעה משנתו בסערה, כפי שכתוב "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ", חרטומי מצרים וחכמיה ניסו לפתור

בתחילת פרשת שופטים אנו קוראים את אחד מיסודות היהדות, מצות אמונת חכמים, כפי שכתוב: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ

פרשת ראה פותחת בדברים שנאמרו לבני ישראל: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה'

בתחילת הפרשה מזהירה התורה מפני תופעה חמורה: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ… וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ

בפרשת שלח מתואר אחד האירועים החמורים בתולדות עם ישראל, 'פרשת המרגלים'. אירוע זה השפיע רבות על בני ישראל, בודאי בשנותיהם

מצות השמיטה – חיזוק באמונה פרשת בהר פותחת במצוה ייחודית – מצות השמיטה, כפי שכתוב: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר

פרשת יתרו פותחת במילים "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (יח, א).

בסוף פרשת בשלח אנו קוראים על ניסיונו של עמלק להילחם עם בני ישראל, כפי שכתוב "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל

בסוף פרשת בשלח אנו קוראים על ניסיונו של עמלק להילחם עם בני ישראל, כפי שכתוב "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל

הבוטח בה' חסד יסובבנהו – דף מקורות א. שמות טז, יח: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר… ב.