בשלושה מקומות כותבת התורה את איסור נטילת השוחד, אחד מהם בפרשת שופטים, במילים "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא

מי נמנה על מחנה 'אנשי השלום'? התשובה לכך פשוטה – כל מי שחפץ בשלום, ועושה כל שביכולתו לקדם אג'נדה זו.

על הפסוק "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה" (דברים לד, י) דורשים חז"ל במדרש במדבר רבה (פרשה יד סימן כ):

בפרשת חוקת מתואר אחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל במדבר – פטירתו של אהרון הכהן, אחיו הגדול של משה רבינו,

בפרשת שלח מסופר אודות מנהיגי בני ישראל שנשלחו כתיירים – "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן" (יג, יז), לראות

קונספירציה  לשמע דברי הבלע הקשים שהשמיע קרח, ניסה משה רבינו לפייסו. לאור האשמותיו הראשונות "רַב לָכֶם, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם

"הוא קיבל תמיכה רחבה של הציבור"? "מדוע הוא נבחר"? "מה הכישורים המיוחדים שיש לו"? אלו רק חלק מהשאלות האקטואליות השבוע,

בפרשת יתרו, אנו קוראים על יתרו שרואה את משה רבינו שופט את העם. לצד השיפוט הבחין יתרו בתופעה חריגה בעיניו:

בפרשת בשלח אנו קוראים אודות אחד האירועים ההיסטוריים המשמעותיים בתולדות עם ישראל. מעמד קריעת ים סוף ובעקבותיו – שירת הים,

מספרים על אחד הרבנים בפולין, שיום אחד בעת ההפסקה בין הסדרים שוחח עם תלמידיו בכניסה לבית המדרש. באותה שעה נכנס

המשנה במסכת אבות (פרק ה משנה יט) אומרת: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו

עדת ישראל בשנת הארבעים לנדודיהם במדבר, חוו עם ישראל רצף של כמה אירועים. אחד מהם הוא מות מרים, ובעקבותיו הסתלקות

מוכרת האמרה המפורסמת "להצלחה אבות רבים, אבל הכישלון יתום". כשאדם מצליח, בכל תחום שהוא, רבים ישמחו לקחת את הקרדיט, אך

בחירת אהרון לכהן גדול  בפרשת תצוה אנו קוראים על בחירת אהרון לתפקיד החשוב והנכבד – הכהן הגדול. לא היתה זו