אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני
בשעות הצהרים של יום הכיפורים, ניצב יחיאל לבדו על הבימה ברווח, כשמסביב אנשים רבים דחוסים עד אפס מקום. באותם ימים
בשעות הצהרים של יום הכיפורים, ניצב יחיאל לבדו על הבימה ברווח, כשמסביב אנשים רבים דחוסים עד אפס מקום. באותם ימים
מי נמנה על מחנה 'אנשי השלום'? התשובה לכך פשוטה – כל מי שחפץ בשלום, ועושה כל שביכולתו לקדם אג'נדה זו.
בפרשת חוקת מתואר אחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל במדבר – פטירתו של אהרון הכהן, אחיו הגדול של משה רבינו,
קונספירציה לשמע דברי הבלע הקשים שהשמיע קרח, ניסה משה רבינו לפייסו. לאור האשמותיו הראשונות "רַב לָכֶם, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם
פרשת נשא הינה הפרשה הארוכה ביותר בתורה, היא מכילה 176 פסוקים. תואר זה בזכות חלקה האחרון של הפרשה, פרק ז'
בפרשת קדושים מצוי אחד הפסוקים המפורסמים ביותר, בודאי חלקו האחרון של הפסוק: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ
פרשת תרומה מתארת את התרומות והמתנות שנידבו בני ישראל למשכן. תחילה פותחת התורה בתיאור הארון, ואחריו מתארת את הכפורת, שהיתה
פרשת משפטים פותחת במכירת עבד עברי. בעיה חברתית מוכרת, הטיפול באדם שמעד. כשל ועבר עבירה חד פעמית במערכת היחסים שבין
פרשת ויחי מסיימת בפטירת יעקב ובקבורתו בארץ ישראל, בהתאם לצואתו. כששבים למצרים, חוששים האחים מתגובתו של יוסף, ובעיקר מנקמתו על
פרשת ויגש פותחת בדברי יהודה אל יוסף, כהמשך להחזרת האחים למצרים בעקבות מציאת הגביע באמתחת בנימין. התנהגות יוסף אינה מובנת
בדרכו לחרן, מגיע יעקב לבאר מים. בקרבתה הוא רואה שלושה עדרי צאן על רועיהם רובצים סביב הבאר. יעקב פתח ושאל
כל אחד מהאבות הקדושים ניחן במידה ייחודית. על יעקב אבינו אומר הנביא מיכה "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ), מידתו
לאחר שהסתיים הרעב, חזר אברהם ממצרים, והתיישב בארץ ישראל. לאברהם היה רכוש רב, כפי שמעידה התורה, ובמקביל יושב לצידו גם
שירת האזינו – לימוד כיצד להוכיח פרשת האזינו עוסקת בשירה האחרונה של משה רבינו, המוכיח את עם ישראל סמוך לפטירתו.
בסוף פרשת ניצבים כותבת התורה: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (ל, יד). שואל הרב דסלר בספרו מכתב
בפרשת כי תצא אנו קוראים על אזהרה שאינה מצויה בתורה ביחס לאומות אחרות. "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם
פרשת קרח פותחת באחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל, המחלוקת המפורסמת של קרח. רש"י פותח את ביאורו על הפרשה בביאור
בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין אדם לחברו, ובאחד מהם כותבת: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ
פרשת כי תשא פותחת בנשיאת ראש בני ישראל, במילים 'כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ
cפרשת תרומה מתארת התורה את התרומות והמתנות שנידבו בני ישראל למשכן. תחילה פותחת התורה בתיאור הארון, ואחריו מתארת את הכפורת,
פרשת משפטים פותחת במילים 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם'. לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, שאודותיה קראנו בפרשה הקודמת, הנושא
נושא בעול עם חברו בצעירותו גדל משה אצל פרעה מלך מצרים, ועל יציאתו מהארמון אנו קוראים בפרשתנו "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם
פרשת ויגש פותחת בשבעה עשר פסוקים שבהם תיאר יהודה בקצרה את השיח של האחים עם יוסף מאז ירידתם הקודמת למצרים,
בין האירועים הדרמטיים שבפרשתנו, בין תיאור יחסי יוסף ואחיו שבסופם מכרו אותו לבין ירידתו למצרים וכניסתו לכלא למשך שנים רבות,
בפרשת חיי שרה מאריכה התורה לפרטי פרטים בתיאור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו, משום שממעשה הרכישה למדים אנו
השבת מתחילים אנו לקרוא את ספר דברים, הספר האחרון בחמישה חומשי תורה. ספר זה הוא נאומו האחרון של משה, צוואתו
בפרשת השבוע מתוארת פטירת אהרון, כפי שכתוב "ויראו כל העדה כי גוע אהרון ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית
מחשב מסלול מחדש – על המחלוקת חז"ל אומרים על הפסוק "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ", על אשתו של און בן פלת,
או חברותא, או… השבוע אמר לי החברותא שלי: היום אנו מציינים אירוע היסטורי. התחלתי להעביר בראשי את האירועים של השבוע,
בסיום פרשת השבוע 'אמור' אנו קוראים על סיפור חריג, שמכונה בתואר – 'המקלל'. כפי שכתוב "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית… וַיִּקֹּב
ואהבת לרעך, כמוך? בפתחה של פרשת השבוע, פרשת קדושים מביא רש"י את דברי חז"ל (ויקרא רבא כד, ה), שאומרים שפרשה
דף מקורות לשיעור – מעביר על מידותיו 1. ר"ה יז ע"א – "רבא אמר: כל המעביר על מידותיו מעבירין לו
דף מקורות לשיעור – שלא נהגו כבוד זה ב זה מקור 1 – מנחות כט ע"ב: "אמר רב יהודה אמר
מלאו כאן את פרטיכם ותקבלו קבצי הלכה מתומצתים, ברורים ומותאמים המופצים לפני כל חג, וכן עדכונים על ספרים חדשים והודעות על מבצעים מיוחדים.
© 2021 כל הזכויות שמורות לחגי ולוסקי