הרב זילברשטיין שליט"א, בספרו 'שבת בשמחה' מספר אודות אברך שהזדמן לו לראות, שישב בבית הכנסת ועיין בספר סיפורים על גדולי

פרשת משפטים פותחת במילים 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם'. לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, שאודותיה קראנו בפרשה הקודמת, הנושא

'כיף לכם הדתיים', אמר לי חברי דביר, קצין האג"ם [=אגף מטה] של האוגדה. היה זה באחד מימי ראשון לפני כשני

פרשת יתרו פותחת במילים "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (יח, א).

בסוף פרשת בשלח אנו קוראים על ניסיונו של עמלק להילחם עם בני ישראל, כפי שכתוב "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל

בסוף פרשת בשלח אנו קוראים על ניסיונו של עמלק להילחם עם בני ישראל, כפי שכתוב "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל

בתחילת פרשת בא, במהלך ההתראה על מכת ארבה, מתנהל שיח תמוה ומשונה בין פרעה למשה. בעקבות הלחץ שמפעילים אנשי פרעה,

בפרשת וארא אנו קוראים אודות שבע מתוך עשר המכות שהוכו המצרים. המשותף לשלוש המכות הראשונות, שהוכו על ידי אהרון, ולא

נושא בעול עם חברו בצעירותו גדל משה אצל פרעה מלך מצרים, ועל יציאתו מהארמון אנו קוראים בפרשתנו "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם

הלווייתו של יעקב היתה גדולה ורבת משתתפים, כפי שכתוב "וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד… וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד" (נ,

פרשת ויגש פותחת בשבעה עשר פסוקים שבהם תיאר יהודה בקצרה את השיח של האחים עם יוסף מאז ירידתם הקודמת למצרים,

בתחבולות תעשה… – לפרשת מקץ לאחר שסיים לפתור את חלום פרעה, המשיך יוסף באמירה נוספת, שבמבט ראשון נראית כ"חריגה" מבקשת

בין האירועים הדרמטיים שבפרשתנו, בין תיאור יחסי יוסף ואחיו שבסופם מכרו אותו לבין ירידתו למצרים וכניסתו לכלא למשך שנים רבות,

לאחר שנפרד יעקב מעשו אחיו, הגיע לארץ ישראל וקבע את מקומו סמוך לשכם, כפי שכתוב "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם

כל אחד משלושת האבות הגיע לשלמות, בעבודה מיוחדת על אחת משלוש המידות היסודיות, אברהם במידת החסד, יצחק בגבורה ויעקב –

בתחילת הפרשה בין תיאור הולדת וגידול יעקב ועשו בפרק כה, לבין סיפור הברכות שניתנו ליעקב, שמתוארות במרכז פרשת תולדות בפרק

בפרשת חיי שרה מאריכה התורה לפרטי פרטים בתיאור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו, משום שממעשה הרכישה למדים אנו

למען ייטב לי בעבורך – לפרשת לך לך משהחל רעב בארץ, החליט אברהם לרדת מארץ כנען, ומשהתקרבו לכניסה למצרים חשש

כוונה בברכת אבות אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ – פסוק מתהלים (נא, יז) שנקבע כפסוק הפתיחה לתפילת העמידה (ברכות ד

"וְהָאָדָם יָדַע אֶת…", מדוע עד פסוק זה נקרא 'הָאָדָם', בתוספת ה' הידיעה, ומכאן ואילך[1], נקרא "אָדָם", ללא ה' הידיעה? מלבי"ם:

"אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ", מאחר שאדם חטא, מדוע נענשה האדמה[1]? מדרש רבה (כ, ח):"'אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ', שתהא מעלה לך דברים ארורים,

מתוך ספרי – תורתך שאלתי חלק א' עמוד 44-45 "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ", מה זה 'בְּצַלְמֵנוּ'? 'כִּדְמוּתֵנוּ' – למי ידמה האדם שייברא?

אנו במוצאי שנת השמיטה ובפרשתנו, פרשת וילך אנו קוראים על מצוה אקטואלית לימים אלו, מצות הקהל. וכך כתוב "מִקֵּץ שֶׁבַע

מדען אחד, היה מודאג מבעיות העולם, ונחוש היה בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא

פרשת כי תבוא פותחת במילים "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת

פרשת השבוע שופטים פותחת במילים "שופטים ושוטרים תתן לך", המילה  'לך' נראית לכאורה מיותרת. ועל כך מבארים חז"ל במדרש רבה

  רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מרבה להביא בשיחותיו הרבות את בעלי המוסר שאמרו שבתחילת חודש אלול אפילו הדגים שבים

 בפרשת השבוע אנו קוראים על מקורה של מצות ברכת המזון מהתורה, כפי שכתוב "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל

השבת מתחילים אנו לקרוא את ספר דברים, הספר האחרון בחמישה חומשי תורה. ספר זה הוא נאומו האחרון של משה, צוואתו

בפרשת השבוע מתוארת פטירת אהרון, כפי שכתוב "ויראו כל העדה כי גוע אהרון ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית

מחשב מסלול מחדש – על המחלוקת חז"ל אומרים על הפסוק "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ", על אשתו של און בן פלת,

שימוש תלמידי חכמים הקדמה ומבוא במקורות התנכיי"ם אנו קוראים לראשונה על המושג 'שימוש תלמידי חכמים' בהקשר ליהושע בן נון, כפי

קונספציה – לפרשת שלח טרם צאת המרגלים לשליחותם, הורה להם משה רבנו "וראיתם את הארץ מה היא… הטובה היא אם

מכללת אתגר השבוע ציינו 2 מאורעות היסטוריים. פתחנו את השבוע בי"ד באייר – פסח שני, ומסיימים את השבוע עם האירוע

או חברותא, או… השבוע אמר לי החברותא שלי: היום אנו מציינים אירוע היסטורי. התחלתי להעביר בראשי את האירועים של השבוע,

בסיום פרשת השבוע 'אמור' אנו קוראים על סיפור חריג, שמכונה בתואר – 'המקלל'. כפי שכתוב "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית… וַיִּקֹּב

ואהבת לרעך, כמוך? בפתחה של פרשת השבוע, פרשת קדושים מביא רש"י את דברי חז"ל (ויקרא רבא כד, ה), שאומרים שפרשה

דף מקורות לשיעור – מעביר על מידותיו 1. ר"ה יז ע"א – "רבא אמר: כל המעביר על מידותיו מעבירין לו

שיעור – דיני קדימה בברכות א. היו לפניו מיני פירות הרבה שברכותיהם שוות, ודעתו לאכול מכולם, ויש ביניהם ממין שבעה,

דף מקורות לשיעור – מהות שמו של אדם מקור 1 – ברכות ז ע"ב: "מנלן דשמא גרים? א"ר אלעזר: דאמר

שיעור בנושא בחירת שם והשפעתו נתינת שם לוולד – סוגיה מרכזית שייחסו לה חשיבות בתקופות שונות גם לא יהודים. קריאת

1. ענוותנותו של שאול  שמואל א' ט, ב – "שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ". 

מקור 1 – ויקרא פרק יא, פסוקים מג – מה {מג} אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ

מקור 1 – שולחן ערוך סימן תנא סעיף ה, ו כלים שנשתמש בהם בחמין, כפי תשמישן הכשרן. אם תשמישן בכלי

דף מקורות לשיעור – הכנה לראש השנה מקור 1 – דברים כט, ט-י {ט} אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה'

דמותו של דוד המלך – דף מקורות א. צמיחתו של דוד – רועה צאן 1. שמות רבה פרשת שמות פרשה

שיעור – התורה – תחילתה חסד וסופה חסד פתיחה – משל המגיד מדובנא – פירגון לזולת, רק לאחר מותו. מדוע

תורה – תחילתה חסד וסופה חסד דף מקורות מקור 1 – סוטה יד ע"א: "דרש ר' שמלאי: תורה – תחילתה