בחלק מעדות ישראל קראו את מגילת קהלת בחג הסוכות. אחד המאפיינים הבולטים בחג הסוכות היא השמחה, והתייחסות קהלת לשמחה אינה

בציווי על חג הסוכות, כותבת התורה: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ

אנו ממשיכים בסדרת המאמרים שעוסקים ברתימת הילדים לסיוע בבית, בדגש על שבת. במאמר הקודם עסקנו במחמאות שעלינו להעניק לילדינו. במאמר

שירת האזינו – לימוד כיצד להוכיח פרשת האזינו עוסקת בשירה האחרונה של משה רבינו, המוכיח את עם ישראל סמוך לפטירתו.

במהלך השבת אנו נמצאים זמן רב עם ילדינו. לאחר שבמהלך השבוע ראינו אותם לפרקי זמן קצרים יחסית, יש להם ציפיה

בסוף פרשת ניצבים כותבת התורה: "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (ל, יד). שואל הרב דסלר בספרו מכתב

רתימת הילדים להכנות לשבת – חלק שלישי ברכת הצלחה מיוחדת לאנשי החינוך, האמונים על מלאכת הקודש, שהחלו השבוע את שנת

פרשת כי תבוא פותחת במילים "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית

בשבוע שעבר התחלנו לעסוק בשאלה האקטואלית בבתים רבים, איך לרתום את הילדים לסיוע בבית, בהכנות לקראת השבת ולא פחות מכך,

בפרשת כי תצא אנו קוראים על אזהרה שאינה מצויה בתורה ביחס לאומות אחרות. "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם

השבוע, הרציתי בכנס של חבר המועצות הדתיות בכינר. לפני שהתחלתי את ההרצאה שוחחתי עם זוג שהגיע להרצאה, והתרשמתי שחינוך הילדים

בתחילת פרשת שופטים אנו קוראים את אחד מיסודות היהדות, מצות אמונת חכמים, כפי שכתוב: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ

פרשת ראה פותחת בדברים שנאמרו לבני ישראל: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה'

בתחילת הפרשה מזהירה התורה מפני תופעה חמורה: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ… וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ

ואתחנן – אחד מעשרה לשונות שנקראת תפילה מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, סנגורם של ישראל, שנכנס לבית הכנסת בעיר

בחומש דברים כתובים דבריו האחרונים וצוואתו הרוחנית הגדולה של משה, המנהיג הגדול שנפרד מהעם בערבות מואב. בדבריו הכליל משה רבינו

בפרשת מטות אנו קוראים על משה שיצא לקדם את פני הלוחמים, ששבו משדה הקרב, לאחר שנלחמו בשליחותו נגד המדיינים. להפתעתו

במסגרת ההרצאות שבת חלום שאני מרצה ברחבי הארץ, הרציתי השבוע בפני 300 נשים, שנפשו בקייטנת אמהות של ארגון תודעה, שהתקיימה

מספרים על אחד הרבנים בפולין, שיום אחד בעת ההפסקה בין הסדרים שוחח עם תלמידיו בכניסה לבית המדרש. באותה שעה נכנס

המשנה במסכת אבות (פרק ה משנה יט) אומרת: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו

עדת ישראל בשנת הארבעים לנדודיהם במדבר, חוו עם ישראל רצף של כמה אירועים. אחד מהם הוא מות מרים, ובעקבותיו הסתלקות

לימודים ממלחמתו של אברהם בארבעת המלכים פתיחה שנים רבות לפני "מלחמת העולם הראשונה", התרחשה בארץ כנען, באזור ים המלח של

מה המיוחד בתפילות שנושאות הנשים בעת הדלקת נרות? על הפסוק "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט, ג)

פרק ט' – מדוע מאחלים שבת שלום? בשבת מקובל לאחל איש לרעהו 'שבת שלום'. מדוע אנו אומרים כך? ולא כמו

פרשת קרח פותחת באחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל, המחלוקת המפורסמת של קרח. רש"י פותח את ביאורו על הפרשה בביאור

בפרשת שלח מתואר אחד האירועים החמורים בתולדות עם ישראל, 'פרשת המרגלים'. אירוע זה השפיע רבות על בני ישראל, בודאי בשנותיהם

בפרשת בהעלותך אנו קוראים על מעשה חריג שאירע במהלך מסע בני ישראל במדבר: "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם

את המאמר השבועי, אני מבקש להקדיש הפעם לאבות שלומדים עם בניהם בליל שבועות, ולגעת בנקודה שאקטואלית לכל שבת, ובודאי לליל

שבת היא היום השביעי, החותם את השבוע. מה מיוחד ביום השביעי? ביהדות למספר שבע משמעות רבה. אנו מכירים אירועים רבים

הכנה מנטאלית לקראת שבת במאמרים הקודמים בסדרת 'שבת חלום' עסקנו בהיערכות וההכנות שעלינו לעשות לקראת השבת. במאמר זה נעמוד על

מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות? טעמים רבים נאמרו כתשובה לשאלה זו. במאמר זה נעמוד על נקודה אחת במגילת

שבוע טוב, משפחות רבות רוצות לשפר את אווירת שולחן השבת לשיח יותר ערכי ועמוק, שהילדים יהיו יותר מעורים ופעילים בשולחן

פרשת במדבר פותחת במילים "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (א, א). חז"ל מבארים מדוע ניתנה התורה במדבר

מצות השמיטה – חיזוק באמונה פרשת בהר פותחת במצוה ייחודית – מצות השמיטה, כפי שכתוב: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר

בפרשת אמור נאמר על המנהיג מס' 1 בעם ישראל: "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת

בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין אדם לחברו, ובאחד מהם כותבת: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ

במאמרים הקודמים בסדרת 'שבת חלום' עסקנו בהיערכות וההכנות שעלינו לעשות לקראת השבת. במאמר זה נעמוד על ההכנה המנטאלית שעלינו לעשות,

על הפסוק הפותח את פרשת תזריע "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (יב, ב) ביאר רש"י כדברי חז"ל (מדרש רבה יד,

מוכרת האמרה המפורסמת "להצלחה אבות רבים, אבל הכישלון יתום". כשאדם מצליח, בכל תחום שהוא, רבים ישמחו לקחת את הקרדיט, אך

המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד ניערך לליל הסדר

הרב חגי ולוסקי, מחבר רב המכר, הגדה של פסח – 'כי ישאלך' ליל הסדר הינו לילה ייחודי, ובשונה מכל מועדי

  בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי

המדריך היעיל לסדר פעיל – חלק א הרב חגי ולוסקי, מחבר רב המכר, הגדה של פסח – 'כי ישאלך' ליל

הקמת המשכן על ידי משה בפרשיות השבוע ויקהל פקודי אנו לומדים על מושג חדש בהבנת כוחות הגוף והנפש. אנו קוראים

אחד הנושאים המופלאים בהקשר לשבת הוא קבלת פני השבת בכניסתה והליווי שלה ביציאתה. אין מועד, יום טוב או כל זמן

פרשת כי תשא פותחת בנשיאת ראש בני ישראל, במילים 'כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ

במאמרינו בשבועות האחרונים אנו עוסקים בהיערכות, כמו גם בהכנות הנדרשות לקראת כניסת השבת. בכניסת שבת אנו מוצאים הלכה מיוחדת ושונה

בחירת אהרון לכהן גדול  בפרשת תצוה אנו קוראים על בחירת אהרון לתפקיד החשוב והנכבד – הכהן הגדול. לא היתה זו

מתי ואיך מתחילה ההתארגנות לשבת? בדרך כלל ההיערכות מתחילה בקניות לשבת. חז"ל מספרים לנו, כיצד נערכו חכמי התלמוד: "תניא, אמרו

cפרשת תרומה מתארת התורה את התרומות והמתנות שנידבו בני ישראל למשכן. תחילה פותחת התורה בתיאור הארון, ואחריו מתארת את הכפורת,