י"ט חשוון תשפ"ב – הלכות בציעת הפת (א) – הפסקה בין בציעה לנטילה
א. מעיקר הדין מותר לדבר בין הנטילה לברכת המוציא, אך טוב ונכון להזהר שלא לדבר כלל בין הנטילה להמוציא, בין
א. מעיקר הדין מותר לדבר בין הנטילה לברכת המוציא, אך טוב ונכון להזהר שלא לדבר כלל בין הנטילה להמוציא, בין
ג. לאחר שבירך 'המוציא' יאכל מיד, ולא ידבר בין הברכה לטעימה. אם שח יחזור לברך, אלא אם כן דיבר מענין
ה. לאחר שבירך המוציא יאכל מיד, ולא יפסיק (אפילו בשתיקה) בין הברכה לטעימה. צריכים כל השומעים לשתוק עד שיטעמו מהפת,
ז. לכתחילה אין לדבר דברים בטלים עד שיבלע מהפת, גם לא לענות לקדיש ולקדושה. אם דיבר בעודו לועס, אין צריך
ט. בשבת וביום טוב נוהגים שבעל הבית בוצע על ב' ככרות, וכל בני הבית יוצאים בברכתו ידי חובת 'לחם משנה'.
יג. על פת (אפילו פחות מכזית), מברך 'המוציא', ואינו מברך אחריו ברכה אחרונה אם אכל פחות מכזית. הספרדים ובני עדות
יא. המברך / הבוצע אינו נותן את הלחם ביד, משום שנותנים ביד רק לאבל, אלא יניח על השולחן לפניהם. לא
מה המנויים ורוכשי הספרים אומרים עלינו?
מלאו כאן את פרטיכם ותקבלו קבצי הלכה מתומצתים, ברורים ומותאמים המופצים לפני כל חג, וכן עדכונים על ספרים חדשים והודעות על מבצעים מיוחדים.
© 2021 כל הזכויות שמורות לחגי ולוסקי