תוספת המילים 'שני חיי שרה'
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (כג, א)
מה מוסיפות המילים 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה', שחותמות את הפסוק?
- מדרש רבה (נח, א): "מה צורך לומר 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה' באחרונה? לומר לך, שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם הבא".
- מדרש שכל טוב: "שכך היתה חייה, וכולן עברו בשמחה ובששון".
- רד"ק: לאחר שבתחילה לא ציינה התורה את המילה 'שְׁנֵי', כתבה אותה בסוף 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה', ללמדנו ששנותיה נשלמו, כדברי חז"ל "שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום".
- רבינו בחיי: המילים 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה' מוסבות על חיי העולם הבא, שהרי נכתבה בסמיכות לפרשת העקדה ושפרחה נשמתה. התוספה המילה 'וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה', ללמדנו שחיי העולה"ב אינם נמדדים בזמן או בשנים.
- נחלת יעקב: התורה מלמדת במילים אלו, שכל שנותיה של שרה היו בשלמות, וגם לאחר 127 שנים היתה נקיה מחטאים ושלמה ביופיה.
- מלבי"ם: המילים 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה' מבארות שימיה של שרה הושלמו, כפי שהוקצבו לה מראש בלידתה, ולא התקצרו כמו אלו של אברהם.
- רבי זלמן סורוצקין: התורה מעידה על שרה, שכל משך חייה היו אלו חיים של תורה, ושגמלה חסד עם הבריות וסייעה לאברהם להפיץ את האמונה בעולם, בקירוב אנשים לעבודת ה', ולא הלך אפילו יום אחד לבטלה. 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה', הידועות לכל לטובה, לא חסר מהן אפילו יום אחד.
