תולדות משה ואהרון
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי (ג, א)
לאחר שפתחה התורה במילים 'תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה', מדוע לא מנתה גם את בני משה, אלא רק את בני אהרון?
- רש"י: המילים 'תולדות משה' מוסבות על בני אהרן, שנקראו כך משום שמשה לימד אותם תורה, וכל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילד אותו.
- בכור שור: התורה מונה תחילה את בני אהרון, שהיו כהנים, ולאחר מכן את משה ושאר הלויים. הגדרת "משפחת העמרמי" מתייחסת למשה ולבניו, שהרי לא היו לעמרם בנים אחרים, פרט למשה ולאהרון. בני אהרון כבר נמנו בפני עצמם כפי שכתוב "ויבדל אהרון [להקדישו] קדש קדשים", ובני משה לא נבדלו משאר הלויים.
- כלי יקר: כתוב (דברים ט, כ) "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו", השמדה זה כילוי בנים (עיין בפירוש רש"י שם), והועילה תפילתו של משה לחצאים. כלומר משה הציל בתפילתו את שני בני אהרון, ודומה שכביכול הוא ילדם ונעשו תולדותיו, ביום שאמר לו הקב"ה בהר סיני: "לך רד…" (שמות לב, ז). ולאחר מכן התפלל עליהם משה בהר ונעתר לו ה' שם על ההר. התורה כותבת "אלה תולדות אהרן ומשה", ללמדנו שמשה בתפילתו הציל את אלעזר ואיתמר מהמיתה.
