תודעה מעצבת מציאות

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן… (יג, ב)

במעשה המרגלים מצינו שלושה לשונות שונים, 'ויתורו', 'ויחפרו', 'וירגלו'. מה ביאור מעשיהם, ושלושת הלשונות?

מבאר ה'כלי יקר': מצינו 3 לשונות בענין זה: ויתורו, ויחפרו, וירגלו.

בנ"י אמרו: 'נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ' (דברים א, כב). הקב"ה אמר: 'ויתורו את ארץ כנען', ובמרגלים כתוב (דברים א, כד) 'וירגלו אותה'.

מה ההבדל בין 3 הלשונות? מדוע שינתה התורה ביניהם?

באותה עצה היו 3 דעות: א. הקב"ה אמר 'ויתורו', במובן 'יתרון', משום שרצה הקב"ה להראות להם את יתרון הארץ על כל הארצות.

ב. בנ"י ביקשו תואנה לשוב למצרים, ולכן אמרו 'ויחפרו', במשמעות לשון חרפה, הם רצו לראות את 'ערות הארץ', כדי שיהיה להם תרוץ לחזור למצרים, אבל לא רצו להוציא מליבם דיבה שקרית.

ג. המרגלים השחיתו הרבה יותר ממה שביקשו מהם והוציאו מליבם שקרים ולכן כתוב 'וירגלו אותה'.

כל לשון מותאמת לראיית האדם, שמונהג בהתאם להתנהגותו.

מכאן, שתודעה מעצבת מציאות. כל אחד ימצא את אשר חיפש ורצה.

אותו חבל ארץ עצמו (ארץ כנען) עמד בפני שלוש קבוצות, וכל קבוצה ראתה בו משהו אחר לחלוטין בהתאם לפילטר הפנימי שלה:

• מבט אלוקי רואה את הפוטנציאל והטוב הרוחני.
• מבט חרד/מתגונן רואה את נקודות התורפה והסכנות.
• מבט מושחת מייצר שקרים וסיוטים מומצאים.

מסקנה: המציאות אינה אובייקטיבית לחלוטין בעיני המביט בה. הגישה והאופי של האדם מעצבים את האופן שבו הוא חווה ומפרש את העולם, והאדם מובל בדרך שבה הוא בוחר ללכת.