שמירה על רכוש רוחני
וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם (ט, יז)
מדוע הוצרך משה לתפוש אותן, הלא הן היו תפושים בידו?
ביאר רבי חיים זייציק שמשה רבינו עשה מאמץ גדול לתפוס את הלוחות בידו. למרות שהחליט לשבור את הלוחות, רגשותיו מנעו ממנו להשליכן לארץ, לאחר שקיבל אותן ביגיעה ובמסירות נפש כה גדולה.
כשעלה משה למרום רצו המלאכים לפגוע בו ולשרוף אותו על שבא להוריד את התורה לארץ. הם השתדלו למנוע ממנו להוריד את הלוחות בטענה של "תנה הודך על השמים", ולא לארץ. רק לאחר שטען נגדם, הצליח משה לקיים את הלוחות בידו.
גם כשעלה לקבל את הלוחות ובני ישראל עשו את העגל, ביקש הקב"ה לקחתם מידו, וגבר משה וחטף אותן, ולאחר מכן בירך אותו הקב"ה על כך.
מכאן ניתן ללמוד מוסר השכל, עלינו לשמור מכל משמר על הרכוש הרוחני שהצלחנו לרכוש ולצבור לעצמנו בעמל ויגיעה, ולא לזלזל חלילה בפרי עמלנו. עלינו לשמור על הכל כעל בבת עינינו.
