יא, ט אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ
לכלל בעלי החיים ניתנו שמות, ואילו על הדגים נאמר בכלליות 'את זה תאכלו מכל אשר במים…". מדוע לא נתן להם הקב"ה שמות?
עונה על כך 'בעל הטורים', שבדגים לא מוזכרים שמות, משום שהם מכוסים מבני אדם. גם אדם הראשון, שנתן שמות לבהמות ולחיות, לא נתן שמות לדגים. השם מורה על המהות והפנימיות של בעל השם, כגון הנשר שהוא על שם שנושר נוצותיו כדי להתחדש באחרות, ה"תחמס" על שם המידה המגונה שיש בו שחומס ואוכל; ה"שלך" שהוא שולה דגים מן הים; ה"קאת" שדרכו להקיא מאכלו. ה"רחם" – מרחם על בניו, וכן הלאה.
לדגים לא ניתנו שמות, משום 'שהם מכוסים מבני אדם', ואין כל תועלת בשם שינתן להם, מאחר ובין כך לא ילמדו מהם בני אדם תכונות וסגולות מוסריות. עכ"פ למדנו מכאן על חשיבותו של מי שאפשר ללמוד ממעשיו, מתכונותיו, ואפילו רק משמו.