שכר בלימוד תורה – על העמל

כו, ג אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
רש"י: 'שתהיו עמלים בתורה'
בסיום לימוד מסכת אומרים: 'מודים אנחנו לך… ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות, שאנו עמלים, והם עמלים… אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר'.
מדוע 'ואינם מקבלים שכר', הרי בעלי מקצוע מקבלים שכר?
מבאר ה'חפץ חיים', ששכרו של בעל מקצוע כדוגמת חנווני הוא במאזן הכספים. גם אם יעמוד כל היום בחנותו ויעמול לפרנסתו מבוקר ועד ערב, וייתכן שלא ירוויח פרוטה, למרות שעמל בכל כוחו.
אבל העוסק בתורה מקבל שכר על עמל התורה. גם אם ישב יום שלם והתייגע להבין סוגיא קשה ובסוף לא הבין, בכל זאת יקבל שכר על היגיעה והעמל שהשקיע.
עמל התורה הוא מצוה בפני עצמה ללא קשר לתוצאה. לכן 'אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר' על העמל, אלא רק על התוצאה.