שאילת שלום אביו יעקב
וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי (מג, כז)
לאחר ששאל 'הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן', מדוע הוסיף ושאל 'הַעוֹדֶנּוּ חָי'?
מדרש שכל טוב: "'וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם' – לשלום עצמן, 'וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם' – זה יעקב, 'הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם' – זה יצחק זקינם, 'הַעוֹדֶנּוּ חָי' – מפני שהניחו בחיים כשנפרד מאביו, לפיכך שואל עליו".
אלשיך: יוסף שאל 2 שאלות: תחילה שאל 'הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן'. חיותו האמיתית של יעקב היא רוח קדשו שהיתה בו תמיד, ובעקבות עצבותו על יוסף הסתלקה ממנו. ועל כך שאל יוסף 'הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם', ובמה אדע השלום לו, ביודעי 'הַעוֹדֶנּוּ חָי', האם חיותו בו הוא רוח קדשו. בלבו היה, שמצרתו והעדר שלומו נמנעה רוח קדשו ממנו.
אור החיים: בתחילה יוסף שאל 'הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן', כשאלת 'השלום לו', שרוצה לדעת האם הוא עדיין חי, לאחר מכן שאל לשלומו, 'הַעוֹדֶנּוּ חָי' לברר עליו, כאדם שהזקין ואפסו חלק מכוחותיו באופן טבעי.
הכתב והקבלה: המילה 'חָי' אינה במובן ההיפך מ'מת', אלא היפך מחולי וצער. תחילה שאל לשלומו עם מכריו. לאחר מכן במילים 'הַעוֹדֶנּוּ חָי' התעניין על בריאותו הטובה, בחיי נעימות ושמחה, לאחר שנות צער.
רש"ר הירש: תוך כדי שאלתו לשלום אביו, החל לבו לדאוג והתגבר עליו הפחד, שמא בינתיים מת, ולכן מיהר להוסיף ולשאול 'הַעוֹדֶנּוּ חָי'.
