קריאת שמו של יצחק – דבר תורה – לפרשת וירא
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק (כא,ג)
מדוע נצטוה לקרוא לו יצחק? ("שָׂרָה… יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק", לעיל יז, יט)
חז"ל אומרים בפסיקתא זוטרתא (סימן ג): "על פי הגבורה, דכתיב 'וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק'. מהו 'יִצְחָק'? יצא חוק לעולם, למול בן ח' ימים. רבי יצחק אומר: יו"ד – כנגד י' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו, צ' – כנגד שני שרה, ח' – כנגד ח' ימים שנימול, ק' – כנגד שני אברהם".
החתם סופר מבאר שיום לידת יצחק היה יום שמחה ופקד הקב"ה כמה עקרות [במדרש רבה (נג, ח) כתוב: "בשעה שנפקדה אמנו שרה, הרבה עקרות נפקדו עמה"].
דבר זה לא נודע ביום שנפקדו, אלא רק לאחר תשעה חודשים, כשהעקרות ילדו וחישבו למפרע את יום הריונן, והיה זה ביום לידת יצחק. מסיבה זו 'יצחק' נקרא על שם העתיד, ולא 'צחק' על שם העבר, משום שהשם הורה שעתיד להיות צחוק בעולם ביום זה. ועל כך אמרה שרה "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי", 'יִצְחַק לִי' בעתיד, כשישמע.
דבר תורה – לפרשת וירא
