קיום מצוות במינון – בהתאם לציווי הקב"ה
לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם (ד, ב)
רש"י: לא תוסיפו, כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות, וכן לא תגרעו.
מה רע אם מוסיף אדם עוד פתיל ציצית או עוד פרשה בתפילין, הרי הוא מהדר יותר?
ביאר זאת רבי יהונתן אייבשיץ בדרך משל לאדם שחלה וחש בבטנו. כשהגיע הרופא ובדק אותו, אבחן את מחלתו ורשם לו תרופה. עוד הוסיף הרופא שמתרופה זו עליו לשתות כף אחת בבוקר וכף אחת בערב.
האיש רכש את התרופה בבית המרקחת בשמחה ובדרכו לביתו התבונן בתרופה ושמח בלבו שהחלמתו קרובה.
כשהגיע לביתו פתח את הפקק של בקבוק התרופה במהירות, ולגם את כל תכולת הבקבוק בפעם אחת.
ברור לכולם מה מידת הנזק שהסב לעצמו מלקיחת התרופה כולה בבת אחת. לא זו בלבד שלא נרפא, הוא גרם לעצמו פגיעה, שחלקה היה בלתי הפיך.
ביאר רבי יהונתן אייבשיץ שהנמשל, כשם שכל בר דעת מבין שיש לקחת את המינון באופן מדויק, כפי שאמר הרופא, כך גם במצוות הקב"ה. הוא ציווה לקיים את המצוות במינון המתבקש. לא להוסיף עליהם בפעם אחת הכל, ובמקביל לא לגרוע מהם.
