פשר כתיבת המילה 'נחנו', ולא 'אנחנו'

נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן (לב, לב)

מדוע כתבה התורה 'נחנו', ולא כתבה 'אנחנו'?

אבן עזרא: "ולא הזכיר עד עתה חצי שבט מנשה, בעבור היותו חצי השבט".

רבינו בחיי: "היה לו לומר 'אנחנו', אבל מפני שהיו בני גד בעלי הכח והגבורה בכל המקומות לטרוף טרף האויבים, ושבחו עצמם בלשון 'חלוצים לפני ה", לכך המעיטו עצמם בלשון 'נחנו', דרך ענוה והשפלה, כלשון (שמות טז, ח) 'ונחנו מה'".

אלשיך: "ומודים אנחנו לעשות מאמרך, כי נחנו נעבור חלוצים. כלומר, לא כל הגברים לגמרי כי אם קצתנו, שהוא כל חלוץ ולא כלנו. כי על כן חיסרו האל"ף ולא אמרו 'אנחנו'".

הכתב והקבלה: "חסר האל"ף ולא אמרו 'אנחנו', כי לא כולם עברו, כי אם גבורי החיל, וכמאמר משה 'כל חלוץ'. וכן משה אמר 'ונחנו מה', כי בענותנותו לא רצה לכלול את הכל לומר שכל בני אדם הבל המה, כי אפשר שיהיה אחר חשוב לפניו ית', לכן חסרו האל"ף. וכן השבטים אמרו 'כלנו בני איש אחד נחנו', כי יוסף ובנימן לא היה אתם. וכן 'נחנו פשענו ומרינו', כי היה בהם שלא פשעו ומרו החרש והמסגר והזקנים אשר פתח הבית וירמיה וברוך בן נרי' וכדומה, לכן חסרו האל"ף לשלול כללות ישראל".

עגלת קניות

רוצים לקבל מסרון יומי לנייד במגוון נושאים?

טעימה מהפרשה

רעיונות ערבים על פרשיות השבוע

שפע רעיונות וחומרים
על פרשיות השבוע ומועדים מחכים לכם

לאן לשלוח?

מלאו את הטופס וקבלו
קבצי הלכה מתומצתים , ברורים ומותאמים.

דילוג לתוכן