פניית אברהם לעפרון
וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר (כג, ג)
מדוע דיבר תחילה עם 'בְּנֵי חֵת', ולא מיד עם עפרון בעצמו?
רב סעדיה גאון מבאר שאברהם רצה להסיר את כל ההתנגדויות של שכניו לעתיד, ועל כן דיבר איתם תחילה.
רבי זלמן סורוצקין מתרץ שעל הבטחת הקב"ה לאברהם, 'לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת', הגיבו מלכי הכנעני בדרכים שונות: אבימלך כרת עם אברהם ברית, משום שפחד ממנו. החיתי, לעומתו, עשה את ההיפך ובתגובה חוקק חוק, שלא למכור לאברהם ולזרעו קרקעות. אברהם דיבר תחילה עם בני חת, להשיג רישיון מיוחד לרכוש את המערה.
הדר זקנים ביאר שאברהם נפגש איתם, הואיל וצריך אדם ליטול רשות מכל גדולי העיר לעשות בית קברות. באופן דומה ביאר אלשיך, שאילו היה מבקש מעפרון למכור לו את המערה, היה נתקל בסירוב, הואיל והיה גר, ולא תושב המקום. ולכן פנה תחילה לגדולי הארץ, וביקש מהם שיחשיבוהו כתושב, שתינתן לו אחוזת קבר בעיר ההיא. בכך מנע מעפרון אפשרות לעכב מלבצע את המכירה. אברבנאל מבאר כך ומוסיף שעפרון לא ידע את רצונו החזק של אברהם, לקבור דוקא שם, הוא לא ידע שבמערה זו קבורים כבר אדם וחוה.
