מא, לג *וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם*
*לאחר שסיים יוסף לפתור את חלום פרעה הוא שם עצמו כיועץ, והחל לייעץ לפרעה כיצד לפעול. מדוע שם עצמו כיועץ, הרי לא התבקש לייעץ לו?*
תירץ המגיד מדובנא במשל למלך שחלה ומצבו החמיר והלך. טובי הרופאים כבר "הרימו ידיים". בעוד המלך מתייסר ו"סופר את השעות" הגיע רופא זוטר, שהיה בטוח כי בידו המזור למחלת המלך. הוא ידע שכשיביע את דעתו, יתנפלו עליו כל הרופאים ה"בכירים" ויבטלו דבריו.
לפיכך נקט בעורמה. הוא פנה למלך ואמר: "בידי צמחי מרפא שיביאו לרפואתך, אך איני יודע איך לרקוח אותם. אני מניח שיש לך מבין בתחום זה, שיידע לרקחם כראוי, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם כתרופה". כך הבטיח הרופא שלא יגרע מכבודם של הרופאים, והדרך לרפואתו של המלך תהיה סלולה.
באותה מידה חשש יוסף מחרטומי מצרים, פן יבטלו דבריו ויזלזלו בהם רק מפני כבודם. לכן אמר למלך: לאחר שגיליתי לך את פתרון החלום, נותר לך רק למצוא מבין הסובבים אותך איש חכם ונבון שינהל את ה"מערכת".
בכך הרויח, שקיבל את הסכמתם לפתרונו, בודאי שאיש מהם לא התנגד לו, הואיל וכל אחד מהחרטומים חשב שהתפקיד הנכבד עשוי ליפול לידיו.
