עדת ישראל – לפרשת חוקת

בשנת הארבעים לנדודיהם במדבר, חוו עם ישראל רצף של כמה אירועים. אחד מהם הוא מות מרים, ובעקבותיו הסתלקות הבאר.

הקב"ה הורה למשה: "קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה" (כ, ח), ואכן כך עשה, כפי שכתוב "וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל" (פסוק י), אם כי בשינוי קל. הקב"ה ציווה את משה להקהיל את העדה, אולם משה ואהרון הקהילו את הקהל.

קהל ועדה

גם בתחילת הפרק מצינו שהקב"ה מכנה את בני ישראל בכינוי עדה, בעוד משה ואהרון מתייחסים אליהם בתואר קהל, כפי שכתוב: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן… וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה" (פסוקים א-ב) ובתגובה: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (פסוק ו).

וכן כשיצאו המים מהסלע, כתבה התורה: "וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" (פסוק יא). גם כשיחזור הקב"ה ויזכיר למשה שאינו נכנס לארץ, יאמר לו: "כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם" (כז, יד). מה ההבדל בין 'עדה' לבין 'קהל'?

מה בין קהל לעדה

'קהל' הוא אוסף של פרטים רבים, המרוכזים יחד בדרך כלל באופן מקרי, סביב אינטרס משותף, ההופך אותם לקהל, כדוגמת אנשים הממתינים לאוטובוס שהם בבחינת 'קהל'. המשותף לכולם זו ההמתנה לאוטובוס. משיגיע האוטובוס יסתיים המכנה המשותף, הם יפסיקו להיות קהל וישובו להיות "אוסף" של פרטים.

לעומתם, 'עדה' היא איחוד הפרטים לכדי גוף מלוכד, שמכיל בתוכו קדושה מיוחדת. זו קדושת המנין, הנקרא אף הוא 'עדה', כפי שמצינו ביחס למרגלים שאמר הקב"ה: "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת" (לעיל יד, כז). קדושה זו נובעת מקדושתו הפנימית של עם ישראל, שאינה מתבטלת גם כשהעדה רעה.

מקור המילה 'עדה' מלשון עדות, התוועדות. עדות פרושה משהו הרבה יותר עמוק, נצחי ומהותי מאשר 'קהל'. נצח ישראל זו 'עדה', תופעה על טבעית קבועה. היא העדות שייעד הקב"ה בעולם, כפי שאמר הנביא ישעיה (מג, י) "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'".

משה, אהרון ובני ישראל

הרב חרל"פ מבאר שמשה ואהרון לא התייחסו אל בני ישראל בהתאם לדרגה הראויה להם. משה ואהרן לא העריכו את העם נכונה. הם לא פנו אל בני ישראל מצד קדושתם הפנימית כ'עדה', אלא כ'קהל', ובהתאם לכך הנהיגו אותם, בצורה הרבה יותר פשוטה, בצורה ארצית ולא אלוקית.

ברגעי המשבר הקשים במדבר משה ואהרון ראו בעם ישראל רק 'קהל', אוסף של פרטים שהתאגדו לצורך אינטרס משותף. הקב"ה העמיד אותם על טעותם ולימד אותם, ואת האנושות כולה לדורות, שעם ישראל אינו עוד 'קהל'. עם ישראל הוא 'עדה'. עדה קדושה שנוצרה בעולם כדי לקיים "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".