דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (ח, ב)
מדוע נכתב ענין המנורה בתחילת 'בהעלותך' בסמיכות לפרשת הנשיאים שבסיום פרשת 'נשא'?
רש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה: שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".
אבן עזרא: "נסמכה זאת הפרשה להורות, כי הדבור יהיה גם בלילה, כי שם יהיה הנר דלוק ולא יכבה".
בכור שור: פרשה קודמת מסתיימת בהקמת המשכן וחנוכתו. כשהבית בנוי ראוי שיהיו בו ארון ומנורה שבה ידליקו את הנרות, ויבשמו את הבית. הבישום נעשה ע"י הנשיאים, שהביאו כפות מלאות קטורת. הפרשה עוסקת בהדלקת הנרות. 'אל מול פני המנורה', על השולחן שהוא מול פני המנורה.
רמב"ן: בתצוה כתוב "ויקחו אליך שמן זית זך…", ולא הוזכרה המנורה. בפר' אמור יש ציווי על שמן זית לדורות, (ויקרא כד, ב) "צו את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך". פרשתנו היא המשך של הציווי על השמן זית והשלמת הקמת המשכן. התורה מצווה שידלקו 7 הנרות לדורות אל מול פני המנורה.
חזקוני: "נסמכה מצוה זו אחר חנוכת הנשיאים, לפי שאתה מוצא 12 שבטים שהקריבו קרבנם לחנוכת המזבח ושבט לוי לא הקריב והיו מצערים ואומרים: למה רחקנו מהקריב להקב"ה לחנוכת המזבח. כיון שעברה חנוכת המזבח אמר לו הקב"ה לאהרן ולבניו: כל השבטים עשו חנוכה ואתם לעצמכם תעשו חנוכה, לכך נאמר 'דבר אל אהרן בהעלתך…' ואחר כך 'קח את הלוים'".