ל, ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'
רש"י: חלק כבוד לנשיאים, ללמדם תחילה.
למה דווקא פרשת נדרים ושבועות ו'לא יחל דברו' נאמרה לראשי המטות?
השיב ה'חתם סופר': על פי רוב ראשי המטות, העסקנים והמנהיגים, הם שנודרים ונשבעים ומבטיחים, ולא מקיימים, הם מועדים לשנות מדבריהם ולחזור בהם מהבטחותיהם, ולכן הופנתה האזהרה דווקא להם: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה".