מה היתה הדיבה
וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם (לז, ב)
מה ביאור מעשיו, שהביא דיבה?
פסיקתא זוטרתא: "ולהלן 'וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ', לפי שהוציאו מלבם. אבל 'וַיָּבֵא', ממה שהוא מביא, לא נענש אלא לפי שהביא אל אביהם, ולא הביא הדיבה להגיד לאחרים, אלא אל אביהם, כדי לייסרם ולמנעם".
אבן עזרא: סיפר לאביו שבני השפחות משתמשים בו, שישרת אותם.
רבינו בחיי: להביא דיבה, פירושו לומר את האמת, לעומת הוצאת דיבה, לשון שקר, כפי שכתוב אצל המרגלים 'וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ' (במדבר יג, לב), ולכן הוסיפה התורה את המילה 'רָעָה', ללמדנו שהדיבור היה לרעה.
הכתב והקבלה: יוסף לא התנהג ככל מוציאי דיבה, שכוונתם לבייש את מי שנאמר עליו, כדי להכפישו בעיני זרים, אלא אמר זאת רק לאביהם, במטרה שידריכם בדרך הישרה, כפי שעושה אב שמוכיח את בניו.
מלבי"ם: יוסף רצה שאביהם יוכיח אותם ויעשה שלום ביניהם ויזהירם על התנהגותם.
מהרי"ל דיסקין: בהבאת הדיבה, התכוון יוסף, לשם שמים, כדי שאביו יוכיח אותם על כך. אולם הם פירשו זאת שרוצה ברעתם, וסברו הוא נוהג עמהם בערמימות, שמדבר איתם לשלום ועם אביו מדבר בגנותם.
