מדוע שרה הציעה את שפחתה לאברהם
וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי (טז, ב)
מדוע אמרה זאת? מה היתה התועלת שלה מכך?
רד"ק: משראתה שרה שאברהם בן שמונים וחמש והיא בת שבעים וחמש וטרם ילדה לאברהם, חשבה שאין לה עוד תקוה ללדת, ועל כן פנתה לאברהם ואמרה שבהסתמך על הבטחת הקב"ה שיתן לו זרע שיירש את הארץ, והואיל וממנה לא יהיה לו ולד, שהרי היא זקנה, אם יוולד לו בן, הרי יהיה זה מאשה אחרת. ועל כן טוב לה שתתן לו את שפחתה לאשה, כדי שתבנה ממנה והוולד יהיה לה כמו בן.
ר"ן: שרה סברה שבזכות שתכניס את צרתה לאברהם, תוליד בעצמה בן, כמו שאמרה רחל ליעקב "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה".
אברבנאל: לאחר שהגיעה שרה למסקנה שכנראה לא תלד, סברה שיש סיכוי שאברהם יקח אשה זרה, והעדיפה שיקח את שפחתה לאשה, וזה יגרום לה פחות עלבון, מאשר שישא אשה זרה.
פענח רזא: שרה תכננה שכתוצאה מהכנסת הגר, שתראה שרה שהגר מגדלת בנים, תיכנס בשרה תאוה יתירה ויהיו לה בנים.
