זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה' (ל, יג)
מדוע נותנים 'מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל'?
מדרש תנחומא: "על שחטאו בשש שעות, בחצי היום, יתנו מחצית השקל שהוא ששה גרמיסין. רבי יוחנן אמר: על שעברו על עשרת הדברות, לפיכך יתן כל אחד ואחד עשרה גרה שהוא מחצית השקל. רשב"ל אמר: לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונטל כל אחד ואחד מטבע, לפיכך יתן כל אחד ואחד מטבע". הרא"ש: "למה ציווה על מחצית השקל? לפי ששקל עולה בגימטריה 'נפש' והקב"ה ברחמיו מטה כלפי חסד ומכפר על עוון חצי הנפש, ואם כן היה מחצית השקל כופר פדיון על חצי הנפש".
האברבנאל מבאר: "כי בעבור שלא היה ביניהם כסף אחר אלא המטבע שהיה שקל אחד צוה שיתנו מחציתו. ולפי שיהיו מבקעים אותו לתת חציו אמר בקע לגלגולת כי היה הבקע הוא החצי השקל שיבקעו ויחתכו בשנים… וידוע שדל שבדלים ימצא אתו בקע אחד שהוא מחצית השקל".
הכלי יקר מסביר שהואיל ובמעשה העגל גרמו שבירת הלוחות לשנים, לכן יתנו 'בקע', דהיינו שקל בקוע לשנים. רש"ר הירש מתרץ שבא ללמדנו שתרומתו של היחיד, גם אם תהיה שלמה בתכלית, לעולם לא תוכל להיות דבר שלם. פעולתו של יחיד היא רק מקצת דבר. כדי שפעולתו תהיה שלמה, יש צורך גם בהתמסרות אחרים, שנדרשים לתרום למען הדבר השלם.