ב, ה  וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה

הצמחים הלא נבראו ביום השלישי, ואם כן כיצד כתוב שטרם צמחו?

• חולין ס ע"ב: "רב אסי רמי, כתיב 'וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא'[1] בתלת בשבתא וכתיב 'וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ' במעלי שבתא[2]? מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע[3] עד שבא אדם הראשון וביקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו. ללמדך שהקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים". ביום השלישי עמדו הדשאים בפתח הקרקע ולא יצאו עד היום השישי, לאחר שנברא האדם והתפלל עליהם.
• רמב"ן: ביום השלישי צמחו העצים והעשבים, אך לא היה בהם עדיין כח גדילה. רק לאחר שנברא האדם ניתן בנטיעות כח צמיחה והמשיכו לגדול.
• אברבנאל: ביום השלישי הצמיחה הארץ את צמחיה, כדברי התורה "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ"[4], לאחר מכן, במרוצת הימים שחלפו ועד לבריאת האדם ביום השישי לא המשיכה הצמיחה. מהיום השישי והלאה התחילה ההויה הטבעית לפעול, כל דבר כפי טבעו, כפי שנאמר "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ", על הצמיחה וההולדה שעשו מעצמם ומטבעם ביום הששי, לא על הדשאים שהוציאה הארץ ביום השלישי. היא החלה רק לאחר שנברא האדם והתפלל על המטר.
• רבי חיים פלטיאל: ביום השלישי הארץ הוציאה מעט דשא וקצת צמחיה, כפי שכתוב "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ"[5], עשביה דלילה זו היתה קטנה ולא צמחה, משום שלא ירד גשם, הצומח לא יכל לגדול. רק ביום השישי, לאחר בריאת האדם החל הצומח לגדול.
• מלבי"ם: פסוק זה משמש כמבוא לקראת פסוק בהמשך "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם"[6], שעוסק בבריאת האדם. התורה משמיעה איך ביום גמר הבריאה, האדם מהווה יסוד מרכזי בבריאה שללא מעורבותו, כל מעשה בראשית עלול לרדת לטמיון. התורה נוקטת בדוגמא מבריאת הצומח – העשבים והאילנות שנבראו ביום השלישי, שאין בהם תועלת ללא נוכחות האדם בעולם ולא יוכלו להמשיך ולהתקיים ללא האדם משתי סיבות: א. משום שרוב הצמחים אינם גדלים מאליהם, אלא רק לאחר מעורבות האדם, שיחרוש, יזרע ויעבד את האדמה. ב. המטר הוא עניין אמוני. הצמחים לא גדלים ללא גשמים, שיורדים רק לאחר ובזכות תפילות האדם.
• רש"ר הירש: בפרק א' תיארה התורה את בריאת הצמחים. פסוק זה מלמדנו שהמשך התפתחות הארץ תלויה באדם ובמעשיו, על מיקומו של האדם ביחס לנבראים ולצמחים, שכן הארץ נבראה למענו.
• רבי זלמן סורוצקין: כל הארץ היתה מכוסה זמן רב במים, שהרוו את האדמה שתוכל לגדל את צמחיה, אולם ביום השלישי התגלה לפתע שהארץ יבשה, כדי שבני האדם ובעלי החיים שייבראו בימים הבאים לא יטבעו בה. כדי להשמיענו זאת, כתבה התורה "וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר…".

[1] לעיל א, יב, ביום השלישי

[2] בערב שבת. וקשה אם כך, הרי הצמחים צמחו כבר ביום שלישי ואיך התורה אומרת שבערב שבת עדיין לא צמח מאומה?

[3] הדשאים צמחו ביום השלישי ולא יצאו החוצה.

[4] לעיל א, יב.

[5] שם.

[6] לקמן פסוק ז.