וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים (לא, יח)
מדוע הלוחות היו עשויות מאבן?
- עירובין נד ע"א: "אמר רבי אלעזר: מאי דכתיב 'לֻחֹת אֶבֶן'? אם אדם משים עצמו את לחייו כאבן זו, שאינה נמחית – תלמודו מתקיים בידו, ואם לאו – אין תלמודו מתקיים בידו".
- מדרש רבה (מא, ו): "ולמה של אבן? שרובן של עונשין שבתורה בסקילה לכך נאמר 'לֻחֹת אֶבֶן'. דבר אחר, 'לֻחֹת אֶבֶן', בזכות יעקב שנקרא אבן שנאמר 'מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל'[1]".
- פסיקתא זוטרתא: "מכסא כבוד נחתכו והם ספיר".
- בכור שור: משום שבאבן אין רקבון.
- אברבנאל: "ולפי שהיו אבנים בצורת לוחות דקות, לכן קראם 'לֻחֹת', כי היו כלוח אשר יכתבו עליו. וכבר ביארתי שרצה השם לכתוב עיקרי התורה באבנים ההם כדי שיתקיימו תמיד מבלי הפסד, והוא מורה על נצחיות התורה לעד".
- מלבי"ם: "ונקראו 'לֻחֹת הָעֵדֻת' כי הקים עדות ביעקב שהתורה לא תשתנה לעולם כדבר הנחקק על האבנים שקיים לנצח".
[1] בראשית מט, כד.