מדוע בירך אותם בלשון דגים
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (מח, טז)
מדוע בירך אותם בלשון דגים?
מדרש רבה (צז, ג): "מה הדגים הללו אין העין שולטת בהן, כך בניך אין העין שולטת בהן… מה הדגים הללו אין נתפסין אלא בגרונם, כך בניך אין נתפסין אלא בגרונם".
מדרש שכל טוב: "למה הוציא הברכה בלשון דג? כדי להצילם מעין הרע, כעין דג שאינו חושש מעין רעה, לפי שאינן נסקרין לבני אדם כשרצי ארץ, וכך אמר 'וְיִדְגּוּ לָרֹב', ויהיו כדגים הללו שפרין ורבין בים, כך יהיו אלו 'לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ'".
רבי זלמן סורוצקין מבאר שהדגים הם בעל החיים שניצוד יותר מהאחרים, בני אדם כמו גם חיות ועופות צדים ואוכלים אותם, וכמובן הדגים טורפים זה את זה, ולמרות זאת הם פרים ורבים יותר מכל בעלי החיים. הפריה והרביה המופרזת שלהם מכסה על חסרון זה ושומרת על המין שלא יכלה ואף יתרבה יותר. ברכת יעקב לבני יוסף 'וְיִדְגּוּ לָרֹב', שיהיו אנשי מדון כדגי הים ויפרו וירבו למלא את אשר ייחסר מחמת ריב איש את רעהו, ועל כן הוסיף את המילים 'בְּקֶרֶב הָאָרֶץ', שיחיו בשלום, בסדר משטר השורר בארץ, ולא באנרכיה השולטת בים.
