"וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו… וַיִּרְדֹּף עַד דָּן", מדוע הסתכן אברהם ויצא למלחמה, רק כדי להציל את לוט בן אחיו[1]?
זהר[2]: אברהם לא יצא למלחמה, אלא הלך לפדות את לוט אחיינו מהשבי בממון, וכשראה את מלאכי ה' שבאו עימו לעזרתו, התאמץ והלך עמהם להילחם.
רמב"ם (מורה נבוכים חלק ג פרק נ): "הודיענו איך חם לבבו על קרובו בעבור שגדל על אמונתו, ומסר נפשו לסכנת המלחמה כדי להצילו".
ר"ן: מבאר על פי פרקי דרבי אליעזר[3], שמבאר את המניע לשביו של לוט "בשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה, שנאמר: 'וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ'…". אמרפל (=נמרוד) כיוון את עיקר מלחמתו באנשי סדום, בגלל לוט אחיינו של אברהם, שנוא נפשו, שהתגורר בסדום. במלחמתו בארבעת המלכים הסתכן אברהם משום שהיתה זו מלחמה על כבוד שמים.
יפה תואר: (על מדרש רבה מג, א) אברהם היה מלומד בניסים ולא חשש כלל, משום שבטח בהקב"ה שיעזור לו.
רבי יוסף צבי מסלנט: אברהם עשה זאת רק כדי לעמוד בדיבורו ולשמור הבטחתו ללוט, שאמר לו "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִֽילָה", וכפי שביאר רש"י, אברהם הבטיח לו: "בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר, וסוף דבר הוצרך לו שנאמר 'וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו'…". אברהם לא רצה שיצא חילול שם שמים, שאינו עומד בדיבורו, ועל כן מסר נפשו לקיים מוצא פיו[4].
[1] שכבר זמן מה הרחיק אותו ממנו על שהתנהג שלא כשורה.
[2] מובא ביפה תואר על מדרש רבה מג, א.
[3] פרק כז.
[4] על פי זה יובן מדוע נחשבת מלחמת ארבעת המלכים, לאחד מעשרה ניסיונות, על אף שאינה דומה לשאר הניסיונות שנכפו על אברהם, כמו כבשן האש, לקיחת שרה והעקידה.ובפרט שלמלחמה זו, נכנס אברהם מדעתו ורצונו. אמנם ניצל בנס, אולם הניסיון היה, לבחון האם ימסור נפשו ויכנס למלחמה, כדי לקיים הבטחתו ולעמוד בדיבורו, שלא יתחלל שם שמים על ידי זה, ויהיה סמוך ובטוח בה׳ שלא יעזבנו וינצח אותם ויוכל לשמור דיבורו, כפי שאומרים חז"ל במדרש רבה (פרשה מג, ב) "אמר: אצא ואפול על קידוש שמו של מקום".