ייחודיות עם ישראל

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ… (כב, ל)

מדוע התורה פתחה את הפסוק במילים 'וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי'?

מבאר האלשיך שעל אף ההשוואה שעשתה התורה בין האדם לבהמה, שמקדישים את בכורי שניהם לה', כשלבהמה אף יש עדיפות על פני האדם, שמוקדשת כבר מהיום השמיני ללידה, בניגוד לאדם שמוקדש רק לאחר שלושים יום, כתבה התורה 'וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי', ללמדנו שאיננו דומים בעיני הקב"ה לבהמה.

הבהמה עולה לקרבן רק לאחר שמקדישים אותה, בניגוד לעם ישראל, עלינו נאמר 'וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי', אנו קדושים מלידה. הטרפה נאסרה על האדם וירדה בדרגה. היא הותרה רק למאכל הכלב, משום שהבהמה בחיותה, כשנפשה בה, ראויה לחיות זמן רב ובמקביל היא ראויה למאכל אדם, לאחר שחיטה. אולם משנטרפה ואינה ראויה לחיות אפילו לא שנים עשר חדש, אזי תשוקץ נפשו של האוכל אותה, ודינה להינתן רק לכלב.

אנו נמצאים מזה 4 חודשים במלחמה מול רוע ורשע, שקשה אפילו לתאר. במלחמה זו עם ישראל מתגלה במלוא עוזו ותפארתו. הן ביחס לזולת, בין אדם לחברו, עריבות הדדית, והן בטוהר הנשק, והיחס לשפלים שבאויבינו.

זו מעלתנו מאז ולתמיד – עם ישראל, חי וקיים.