ל, א וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ… וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר
היו שני מזבחות: מזבח אחד, עליו הקריבו קרבנות. על המזבח השני, מזבח הזהב הקטירו רק קטורת. היתה הדגשה מיוחדת שיהיה מצופה בציפוי זהב, שנאמר: "וצפית אותו זהב טהור…".
מדוע היתה הדגשה מיוחדת על ציפוי הזהב של מזבח הזהב?
הקטורת כידוע היתה מעשירה את בעליה. תכלית הכסף הוא לעבודת ה', שהרי ביחס לשאר ענייני העולם הזה נאמר "עושר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת ה, יב). כשהכסף מנוצל לדברים רוחניים, נאמר על כך "כי בצל החכמה בצל הכסף" (קהלת ז, יב), ועל זה אמרו חז"ל (פסחים נג:) שהנותן מכספו לתורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה בכבוד, כפי שרבי היה מכבד עשירים.
מזבח הזהב, המזבח של הקטורת, הרומז ל"עשירות" נאמר (ל, ו): "ונתת אותו… לפני הכפורת… אשר אוועד לך שמה" כלומר – תקרב את המזבח אל הקודש קרוב קרוב, כי תכלית העושר – לקדושה צריך.
