חכמת לב של משה רבינו
יג, יח-יט וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם
רש"י: "חכם לב יקח מצוות – זה משה, שבשעה שכל ישראל עסקו בביזה, עסק הוא בעצמות יוסף". ולכן כינוהו בתואר חכם.
מדוע כינוהו בתואר 'חכם', ולא תואר מתאים יותר – חסיד, צדיק?
כשמציעים לסוחר לקנות סחורה, אם הוא חכם וממולח, אינו מתפעל מהחיצוניות ומהיופי המסנוור, אלא מתעמק במחשבתו היטב וצופה לעתיד, אם יוכל למכור את הסחורה במחיר הגבוה ביותר, ולאחר כל החשבונות מחליט האם לקנות את הסחורה.
גם משה רבינו היה "סוחר" גדול בענייני מצוות. חז"ל מלמדים שלא הסתנוור מביזת מצרים, אלא היה חכם וידע שהסחורה הטובה והכדאית היא רק התורה ומצוותיה, כיון שהאדם מקבל עליה שכר רב מאד, ולכן נאמר עליו: "חכם לב יקח מצוות".
