'חויה בשולחן שבת' – לפרשת וישלח תשפ"ו

מחנה – לשון זכר או נקבה?

לב, ט  וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:

מדוע נכתב 'הָאַחַת' בלשון נקבה, הרי 'הַמַּחֲנֶה' הוא לשון זכר?

• האם המילה 'מחנה' יכולה לשמש גם ללשון נקבה?
• האם מצינו מקורות נוספים שבהם כתובה המילה 'מחנה' בלשון נקבה?
• רש"י: המילה מחנה משמשת גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה (כדוגמת מילים נוספות שמשמשות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כדוגמת שמש, רוח, אש). בלשון נקבה, כגון 'אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה', בלשון זכר כגון 'וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה'.
• חזקוני: מחנה הוא לשון זכר, כאן קרא לו בלשון נקבה, על שם אחת מהאמהות.
• רש"ר הירש: בדרך כלל מחנה הוא לשון זכר, אולם באופן חריג כאן, כשמדובר באבדן חיים ובהשמדה ללא רחמים, מתייחס אליו יעקב בלשון נקבה, באנחה היוצאת מליבו של יעקב, בלשון מסכנות.
• הנצי"ב מוולוז'ין: מחנה הוא לשון זכר, אולם בפסוק זה התייחס יעקב לתוצאה, שאם עשו ילחם בהם ויכה אותם יהיה המחנה החלש יותר בראש לפניו והוא יהיה מוכה. ועל כן אמר בלשון נקבה, שהעמיד את המחנה החלש בראש.
• רבי יעקב קמינצקי: למילה מחנה יש שני פירושים: א. השטח שבו נמצאים האוהלים. ב. בני המחנה. יעקב התכוון שכשיבוא עשו, הוא יגיע אל המקום, ועל כך כיוון בלשון נקבה, שהוא חלק מהארץ, כשם ש'עיר' היא לשון נקבה, אבל כשמכה, הרי את האנשים הוא מכה ועל כן כתב בלשון זכר.

                                                                                

• האם היתה ליעקב סיבה לא להתייחס לשאלת עשו על נשיו?
• מדוע עשו שאל על נשיו?

 

התעלמות יעקב משאלת עשו על נשיו

לג, ה  וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ:

לאחר שראה עשו 'אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים', ושאל עליהם 'מִי אֵלֶּה לָּךְ', מדוע ענה לו יעקב רק על הילדים?

• רד"ק: יעקב קיצר בדבריו והשיב לו על הילדים, ומכך הבין עשו בעצמו שהנשים הן אימותיהם.
• רמב"ן: מדרך המוסר יעקב לא התייחס לשאלתו על נשיו, וענה לו רק על שאלתו על הילדים, והבין עשו שהן אמהות הילדים.
• חזקוני: עיקר שאלתו של עשו היתה על הילדים, אם הם בניו או בני ביתו או עבדיו, ולא התכוון לשאול על נשיו, ועל כן השיב לו יעקב רק על ילדיו.
• אברבנאל: בתשובתו לא התייחס יעקב לשאלה על נשיו, אלא רק לילדים, משום שהתבייש לומר שיש לו ארבע נשים, כדי שעשו לא ילעג לו ויאמר איך יתכן שהוא כצדיק לא מסתפק באשה אחת או שתים, שהרי אפילו הוא נשא רק שלוש נשים. יעקב התעלם משאלתו על הנשים, במחשבה שעשו יסבור שהן נשים מטפלות ולא נשיו שלו.
• אלשיך: יעקב חשד שעשו נתן עיניו באחת מנשיו, כפי שכתוב 'וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים' (כשהילדים הם רק באופן צדדי), וירצה לשאת אותה לאשה, מתוך מחשבה שהיא בת של יעקב, ועל כך השיב לו 'הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן', כלומר: הנשים שאתה רואה אינן מ'אֲשֶׁר חָנַן', אלא רק 'הַיְלָדִים', כי הנשים הן נשותי, ולא בנותי.
• שפתי כהן: יעקב עשה עצמו כמתעלם משאלתו על הנשים, והראה שכביכול אינו חושד בו שנתן עיניו בנשים, וכאילו שאל רק על הילדים, ועל כן השיב רק עליהם.
• רש"ר הירש: תשובתו התייחסה גם לשאלת הנשים, יעקב רמז בעדינות, שנוסף לחסד הקב"ה, הרי מבחינה גופנית ורוחנית, הוא זכה לעושר, הודות לנשיו, נשותיו הן אמהות לילדיו.

 

פטירת דבורה – מינקת רבקה

לה, ח  וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת:

"וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר", מדוע כתבה זאת התורה? מה מקומו של פסוק זה, לאחר שבפסוק הקודם כתבה התורה שיעקב בנה מזבח ובפסוק הבא כתוב שהקב"ה נגלה אליו?

• מדרש אגדה: "עד שהוא משמר אבלה של דבורה באתה להם בשורת אמו, הדא הוא דכתיב 'וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב… וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ', ומה ברכה בירכו? זו ברכת אבלים. ומפני מה לא נאמרה מיתת רבקה? לפי שבנה עשו, וגם נקברה בלילה מפני עשו, שלא יאמרו כך וכך תבא על הבטן שנוצר בו איש כזה".
• מדרש שכל טוב: "ומהיכן נמצאת דבורה עם יעקב? מלמד ששלחתה רבקה להביא את יעקב, כדכתיב 'וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם' (לעיל כז, מה), ואירעה אסון בדרך ומתה בבית אל, ובא הכתוב ופירש מי היתה דבורה, שעד עכשיו לא נודע לנו שמה, אלא סתם כתיב 'וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ' (לעיל כד, נט)".
• רשב"ם: להשמיענו שיעקב עבר בדרכו חזור בכל המקומות שבהם הלך לפדן ארם, והיו שני מקומות שנקראו 'בית אל'. הפסוקים עד כה, כולל מיתת רבקה ומיתת דבורה היו בבית אל שכינה 'אל בית אל', ואילו בניית המצבה ונבואת יעקב היו בבית אל השני, שכינה 'אל בית אל', וללמדנו שבמקום זה היתה מיתת רבקה ודבורה מניקתה.
• רמב"ן: יעקב בכה והתאבל על אמו הצדקת שאהבה אותו, שנפטרה [כפי שכתוב 'וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן' (לקמן פסוק כז), ואילו היתה אמו חיה, היה כתוב שבא אל אביו ואל אמו], ולא על המינקת הזקנה. התורה לא ציינה את פטירתה במפורש, כשם שלא ציינה את פטירת לאה, אלא בדרך אגב פטירת דבורה מניקתה, משום שרק עשו נכח בהלויה. בהיעדרות יעקב ממנה לא היה זה כבוד לכתוב אודות הלוויתה, כשגם יצחק, לא נכח בה, משום שלא יצא מביתו. לאחר שהגיעה רבקה ונישאה ליצחק, חזרה דבורה מניקתה לארצה, ומששב יעקב לארצו, שבה עמו דבורה, שהיתה עבורו מעין אמא, לראות את רבקה.

 

1. וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם (לב, ד)

מדוע יעקב שלח מלאכים לעשו?

2. וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם (לב, ל)

מדוע המלאך נמנע מלומר את שמו?

3. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי (לג, י)

מה ההשואה שעשה יעקב? ומדוע הזכיר זאת?

4. וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין (לה, יח)

מה ביאור שמו של בנימין לפי רחל ולפי יעקב?