'חויה בשולחן שבת' – כי תבוא תשפ"ה

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה (כו, ו)

מדוע כתוב 'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ'? נכון יותר היה לכתוב 'וירעו לנו'?

תורת משה: "מתחילה החטיאו אותם להיות רעים וחטאים לה', ואח"כ 'ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה', שחשבו שהקב"ה לא יצילנו מידם כיון שהיינו רעים וחטאים".

רש"ר הירש: "בדרך כלל 'הרע' מתחבר לאות היחס 'ל…', אך מצאנו אותו גם מתחבר לתיבת 'את'. כך 'ולא הרעתי את אחד מהם' (במדבר טז, טו), וכן 'מנעני מהרע אותך' (שמואל א' כה, לד). ביאור ההגדה מפנה כאן אל 'הבה נתחכמה…' (שמות א, י), ונמצא שהוא מפרש את 'וירעו' במשמעות: הם ביקשו להזיק לנו, למעט את גודלנו ולשבור את כוחנו".

מלבי"ם: "הוא כמו 'לנו', פי' שהמצרים נעשו לנו רעים שכל עוד שלא נתקנאו בבני ישראל היה לבם טוב להם ורק ע"י הקנאה נעשו רעים, והתחכמו לענותם כמו שמביא בספרי הבה נתחכמה לו פן ירבה".

הנצי"ב מוולוז'ין: "'וירעו לנו' מיבעי, כמו דכתיב בפ' חוקת, אלא הפירוש 'וירעו אותנו המצרים', עשו אותנו לרעים וכפויי טובה, עד שחשדו אותנו ואמרו ונוסף גם הוא על שונאינו וגו', מה שלא עלה על דעת ישראל. והסיבה לזה היה בעוון ישראל כמבואר בפ' ברית בין הבתרים ובראש ס' שמות, שמרוב שלוה בקשו המה להשכיח שם ישראל מהם, וגם זה בכלל 'וירעו אותנו', שעשו אותנו לרעים לה'".

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ (כט, א)

מדוע כאן משה רבינו מזכיר להם זאת?

אבן עזרא: "לכרות הברית, על כן אחריה: 'אתם נצבים היום…' (לקמן פסוק ט). וטעם 'אתם ראיתם' ואחר כן 'ואולך אתכם…' (לקמן פסוק ד), ואחר כך: 'ויצא… עוג' (לקמן פסוק ו), כי יש מהם שראו האותות שעשה השם במצרים, והם והבאים אחריהם ראו מופת המן שלא אכלו לחם זולתו, ואלה הבנים ראו כי השם עזרם והכו שני המלכים".

בכור שור: בפסוקים אלו מזכיר להם משה רבינו את הניסים שנעשו להם במדבר ובמצרים.

רמב"ן: לאחר שסיים את דברי הברית, קרא להם ואמר גם: 'שמע ישראל אתם ראיתם…', לציין שבחם, שלא נטשו את דרך ה'.

אור החיים: "הגם שעד עתה היה מדבר אל כל ישראל, הוסיף לקבץ הנשים והטף והגרים כאמור בסמוך 'אתם נצבים היום כולכם… טפכם…'".

רש"ר הירש: "רבים מבאי הארץ ראו את גאולת מצרים בעיניהם, שהרי גזירת הכליה במדבר לא נגזרה על כל שבט לוי ועל כל הנשים. נוסף על כך גם שאר בני הדור הזכרים מבני ארבעים ועד בני ששים השתתפו ביציאת מצרים. נמצא שהדור שעמד אז לפני משה כלל מספר רב של עדי ראייה, ומוצדקת אפוא הפנייה 'אתם ראיתם…'".

מלבי"ם: "קרא אותם להסביר להם הדברים שביארתי בהקדמת כל המאמר הזה: אתם ראיתם את כל אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים. שה' משגיח על כל דרכי איש לתת לו כדרכיו וכפרי מעלליו: את אשר עשה ה' לפרעה, איך העניש את פרעה כפי משפט להעניש מי שהוא עומד ברשות עצמו כפרעה".

הנצי"ב מוולוז'ין: "ענין פרשה זו מובן שהוא תנחומים ולהניח לבן של ישראל על צ"ח קללות, מה שאין בכל אומה ולשון בשעה שגולים ומוסרים מעם המולך, היינו שאין הפזור כ"כ בכל העמים מקצה הארץ".