השפעתה של מחלוקת קרח על משה
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב (א, א)
וחצרות, במחלוקתו של קרח. ודי זהב, הוכיחן על העגל.
מדוע כתב תחילה את מחלוקת קורח ועדתו לפני מעשה העגל, הרי העגל היה לפני מחלוקת קרח?
חז"ל אומרים במסכת שבת (דף קיט): "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים". מדוע דוקא מטעם זה? כשביקש אברהם על סדום, שאל את הקב"ה: אולי יש שם צדיקים שיגנו. רואים שיש עבירות שכוחו של הצדיק כה חזק, עד שיכול להגן על אנשי דורו, גם כנגד העבירות.
ירושלים נחרבה גם על שלוש העבירות החמורות. על אף שהיו צדיקים שבכוחם היה להגן על הדור שלא ייחרב בית המקדש, הואיל וביזו בה תלמידי חכמים, הם נחשבים פחות ולא היה בכוחם להגן על העיר, כנגד העבירות החמורות.
זו כוונת הגמרא: 'לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שביזו בה ת"ח'. היא חרבה משום שביזו בה ת"ח וממילא לא יכלו להגן על העיר.
לאחר מעשה העגל משה רבנו התחנן עבור כלל ישראל. הקב"ה קיבל את בקשתו וסלח, אולם כשבאו עדת קרח וביזו את משה, שוב לא יכל כוחו להגן עליהם. משום כך כתבה התורה תחילה 'וחצרות', על מעשה קרח ורק לאחר מכן 'ודי זהב', שהקטרוג נתעורר רק לאחר מחלוקת קרח.
(תפוחי חיים בשם מעגלי צדק)
