וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כב, ג)
מדוע מואב פחדו מבני ישראל?
חזקוני: "כשראה שלא החזירו ישראל למואב את מה שכבש סיחון מהם אמר בלבבו יש להם כח לישראל ורשות לפשוט ידם עלינו והם לא ידעו כי קנאו ישראל ע"י סיחון".
רמב"ן: "שהיה מואב קטן בגויים, כי איננו עם קדמון כמו הכנעני והאמורי וזולתם מבני נח, ויגורו מאד מפני העם שהיו רבים מאד מהם כי פרו וישרצו ויעצמו מהם".
ריב"א: הם היו יראים רק מבלק מלכם, שהיה ממדין.
הכתב והקבלה: חששו ממשה. הם חשבו שמצליח להנהיג את עם ישראל בדרך של כשפים.
רש"ר הירש: המילים 'ויגר מואב' הן המשך של ראיית בלק את מפלת סיחון ועוג. לאחר שראה זאת, השפיעו מאורעות אלה על מואב, והשפעתם ניכרה ב"ויגר מואב", "ויקץ מואב". "ויגר" – נפלה עליהם אימה ופחד כה גדולים, עד שראו את עצמם "גֵרים" בארצם, כפי שנאמר במדרש רבה – כאילו הארץ איננה שלהם וכבר היא כבושה בידי ישראל. "כי רב הוא": משום שישראל נתגלה כעם רב עוצמה. המילה "רב" אינה מורה רק על ריבוי מספרי, אלא היא גם ביטוי לעוצמה.