הסבר להפסק באמצע פסוק

וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה (פ) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר (כו, א)

מדוע הפסיקה התורה באמצע פסוק?

חזקוני: "'ויהי אחרי המגפה', כשכלו מתי מדבר. יש כאן פרשה, אף על פי שהיא באמצע הפסוק, ע"י שכאן נפסקה גזרת מתי מדבר ומכאן ואילך בא למנות הבנים מבן עשרים שנה ומעלה שנכנסו לארץ".

רבי חיים פלטיאל: "יש הפסק משום דכל פעם כשמונה ישראל יש נגף ולכך הפסיק כאן שלא יהיה בהם נגף".

בעל הטורים: הפסיק בין המגפה למניינם, שלא תשלוט המגפה במנין.

אור החיים: "נתכוון בזה לומר כי באמצעות מצות 'צרור' תקנו מחשבת עבודה זרה והטו עצמם לטבע האלהיי ובזה 'ויהי אחרי המגפה' פירוש נסתלקה המגפה שהיתה בישראל באמצעות תיקון זה אשר ציווה ה' עשות, ולזה התחיל הפרשה באמצע הכתוב לומר כי מאמר 'אחרי המגפה' מקושר עם מה שלמעלה ממנו, וטעם שלא עשאו פסוק בפני עצמו, נתכוון גם כן לקשרו למטה שאחר המגפה אמר ה' 'שאו', נמצאת אומר כי מאמר 'ויהי אחרי המגפה' משמש למעלה להגיד ענין אחד, ולמטה להגיד ענין אחר".

רש"ר הירש: "הפרשה מסתיימת באמצע הפסוק אחרי משפט הרישא, ואילו משפט הסיפא מתחיל פרשה חדשה, ללמדנו שאחרי מות הנצמדים לבעל פעור נפתח פרק חדש וטהור בחיי העם. עם מות החוטאים, שקלקלו בזנות של עבודת פעור, חזרו ישראל והאירו באור הטהרה המינית של גזעם".