החידוש באמונת אברהם בהקב"ה
וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה (טו, ו)
לאחר שעמד בניסיונות הרבים, מה "הזכות הגדולה" שיש באמונתו בהקב"ה? מה החידוש שאברהם האמין בה'?
- רש"י: החידוש שעל הבטחת הקב"ה, שיהיה לו זרע והמשך לא ביקש אות והוכחה, אלא האמין שתתקיים הבטחתו, לעומת הבטחתו על ירושת הארץ, שעליה שאל אות ועליה אמר "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִֽירָשֶׁנָּה".
- אור החיים: "והוא שאמר 'וְהֶאֱמִן בַּה", פירוש הפקיד אצלו הברכה", אמונה בפסוק זה מתפרשת לא כאמונה, אלא כ'הפקדה', כמי שמפקיד את רכושו בידי מי שנאמן עליו.
- רש"ר הירש: במילים 'וְהֶאֱמִן בַּה" לימדה התורה שהוא חי באמונתו מיום שעמד על דעתו, הוא פנה אל הקב"ה והביע את מלוא האמונה שבליבו. באופן שבו האמין אברהם בהקב"ה, ומסר את עצמו בהשגחתו ובהנהגתו הישירה, ללא סייג, כך יאמינו בניו ויהיו תלויים רק בו.
- הנצי"ב מוולוז'ין: אברהם ראה שהקב"ה מתרעם על שהוא מסתפק בהבטחתו, והבין שאין לו עוד ממה לחשוש, שמא יחטא או שיעשה משהו שלא כהוגן, כפי שחשש יעקב (ברכות ד ע"א).
- הכתב והקבלה: המילים "וְהֶאֱמִן בַּה'" אינן מוסבות על הבטחת הקב"ה לאברהם על זרעו, שכן באמונתו על הבטחה זו אין שבח מיוחד לאברהם. מוסב על הבטחת הקב"ה לאברהם על שכרו עולם הבא, באמרו "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד".
