דבר תורה לפרשת לך לך – התכנית לחילוץ מהסכנה

אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ… (יב, יג)

האם אברהם אבינו לא חשש להכשילם באיסור 'אשת איש'?

המלבי"ם מבאר שאברהם אבינו הכיר את שפלותם המוסרית של המצרים, וידע שבהעדר יראת אלוקים לא יהססו לרצוח את הבעל, כדי שיוכלו לקחת את אשתו בהיתר. מסיבה זו תכנן להציג עצמו כאחיה של שרה, שהיתה יתומה מאב, וממילא כל הצעת נישואין היתה תלויה בהסכמתו המלאה ובמוהר שיקבע. כוונתו היתה להציב דרישות כספיות מופלגות ומתנות יקרות ערך, מתוך הערכה מושכלת שאיש במצרים, כולל פרעה עצמו, לא ישמח לעמוד במחיר כה מופקע, ובכך ירוויח שהות יקרה ויחמוק מהסכנה.

לעומתו, ה'כתב סופר' מחדש שעוד טרם בואם מצרימה, גירש אברהם את שרה כדין בפני עדים ממגויירי ביתו, כדי להפקיע ממנה גדר "אשת איש" ולמנוע מכשול עוון. הטענה "אחותי היא" נצרכה רק לרובד אחר, כדי להסיר מעליהם חשד של איסור ייחוד בנסיעתם המשותפת, וכדי להינצל ממוות בלא פשרות הלכתיות.

גם ברגעי איום קיומי וסכנת נפשות, עמד לנגד עיניו של אברהם החשש המוסרי וההלכתי שמא ייגרם חטא או מכשול לזולת. ערכים ויראת שמים אינם נדחקים הצידה בשעת משבר. מתוך דאגה קפדנית לגדרי ההלכה והמוסר, פעל אברהם אבינו בתושיה והתווה דרך לדורות.

מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?

רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?

לחצו על הקישור https://katzr.net/726ea6