גליון תורתך שאלתי – פרשת וארא תשפ"ג

הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם (ו, יב)

מה היתה טענת משה?

חזקוני: משה לא חש בקוצר רוח של בני ישראל, ותלה שלא שמעו אליו משום שהוא ערל שפתיים, ועל כך אמר לו הקב"ה: 'וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ'.

וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל… (ו, יח)

מדוע צאצאיו של חברון לא נמנו?

הדר זקנים: הכתוב מנה רק את הצאצאים שהוזכרו בתורה. צאצאי חברון לא הוזכרו בשום מקום בתורה. מטעם זה גם אינו מונה את בני משה.

הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם… (ו, כו)

מדוע בפסוק זה הקדים את אהרן למשה?

הנצי"ב מוולוז'ין: בעיני ישראל קדם אהרן למשה, משום שלא ידעו את ערכו של משה, שגדל בארמון של פרעה ובמדין, ולא הכירוהו כמו שהתוודעו לקדושת אהרן.

וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (ז, ג)

מה חטאו של פרעה, הרי לאחר שהקשה הקב"ה את לבו נשללה ממנו הבחירה?

רש"י: בחמש מכות הראשונות לא נאמר 'ויחזק ה' את לב פרעה', אלא רק 'ויחזק לב פרעה'. הקב"ה הקשה את לבו רק בחמש המכות האחרונות.

ספורנו: הקב"ה לא נטל ממנו את הבחירה, אלא חיזק את ליבו, שיוכל לעמוד בכל המכות שספג.

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם כֵּן עָשׂוּ (ז, ו)

מדוע כתוב 'וַיַּעַשׂ' בלשון יחיד?

אלשיך: משום שהיו שניהם כאיש אחד בלב אחד, וכך החשיב אותם הכתוב כאילו הקב"ה ציווה את שניהם וקיימו יחד את כל ציווי ה'.

שפתי כהן: משום שאת שלוש המכות הראשונות היכה אהרן לבד, לעומת מכת ברד, ארבה וחושך שהיכה רק משה. כל אחד מהם היכה חלק מהמכות לבדו.

וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה (ז, ז)

מדוע ציינה התורה את שנותיהם?

ספורנו: ללמדנו שעל אף שהיו מבוגרים בגילם, השכימו והזדרזו לעשות רצון הקב"ה.

וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַה' (ח, ד)

מדוע לא ביקש מהחרטומים לסלק את הצפרדעים?

רבי חיים פלטיאל: היתה זו מכה משתלחת בכל הארץ, וידע פרעה שלא יוכלו החרטומים להוציא את הצפרדעים מהארץ במהירות, כמו שמשה יעשה זאת.

מלבי"ם: כשראה פרעה שאין ממש במעשי החרטומים, שאינם יכולים להסירם, קרא למשה ולאהרן, ואמר שאם יסירו את הצפרדעים על ידי תפילתם, יכיר בהקב"ה, וישלח את העם.

וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה (ח, ח)

מדוע הוצרך משה לצעוק אל הקב"ה?

מדרש שכל טוב: "ומה צעקה היתה שם? אלא אמר לפניו: רבונו של עולם, אתה אמרת 'רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה', ועכשיו בקש ממני זמן למחר, ואמרתי לו: 'כִּדְבָרְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹהֵינוּ'. ואם אין אתה מסיר הצפרדעים למחר, נמצא שיש חילול השם בדבר, ואף על פי כן לא היה דוחק משה גזירת הבורא, אלא ביום ששי לגזירת הבורא על מכת צפרדע היה הדבר הזה".

מושב זקנים: משום שהצפרדעים היו מקרקרות והיה קול רעש חזק מאד. כדי שתפילתו תישמע היה צריך לצעוק.

וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה (ח, יט)

מדוע רק במכת ערוב קבע לו מועד?

חזקוני: כדי שפרעה לא יאמר שזה מקרה.

הנצי"ב מוולוז'ין: כדי שהמצרים יוכלו להיערך, שיברחו לארץ גושן עם משפחתם, שלא יכלו בערוב. כך הצליחו בני ישראל לקשור איתם קשרי ידידות שסייעו להם בהמשך, במכת חושך כשנדרשו לשאול מהם כלים.

וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ (ח, כא)

מדוע הוצרך לקרוא להם?

אברבנאל: לאחר שהתרו בו משה ואהרן, חששו להישאר במצרים בעת המכה, ועל כן נטשו את מצרים והלכו לארץ גושן. כשרצה לדבר עימם, הוצרך פרעה לשלוח שלוחים, לקרוא להם.

וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם (ט, ז)

מדוע במכת דבר פרעה לא קרא למשה ולאהרן ולא ביקש מהם שיעתירו אל הקב"ה?

בכור שור: במכה זו לא היה לו מניע לבקש זאת משום שמי שמת כבר מת, ומי שחי לא נדרש לבקש עבורו.

אברבנאל: הואיל והמקנה מת פתאום, ולא היה מקום לדבר או להתפלל, וגם לא היה על מה להתפלל, מאחר שכל המקנה מת.