גליון תורתך שאלתי – פרשת בא תשפ"ג

וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם (י, ב)

למי אמר הקב"ה את הדברים?

פסיקתא זוטרתא: "פסוק זה למשה אמרו, למען תספר בתורה להודיע לדורות".

אבן עזרא: הדברים מכוונים לכלל ישראל, אולם נכתבו בלשון יחיד, משום שנאמרו למשה, שהוא כנגד כל ישראל.

וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה (י, יא)

מדוע המתינו עד שגירש אותם?

חזקוני: בניגוד לפעמים האחרות בהן באו משה ואהרן אל פרעה מרצונם, בפעם זו הם נקראו לשוב לארמון, כפי שכתוב 'וַיּוּשַׁב…', ולא רצו לצאת ממנו, ללא רשותו והסכמתו.

נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה (י, יב)

מדוע הוכו במכת ארבה?

מדרש רבה (יג, ו): "ארבה למה הביא עליהן? מפני ששמו את ישראל זורעי חטים ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה שזרעו להם ישראל".

וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם (י, טז)

מדוע רק במכת ארבה מיהר פרעה לקרוא למשה?

מהרי"ל דיסקין: פרעה חשב שמכה זו תתעכב 7 ימים כקודמותיה, והעריך שבזמן זה יספיק להציל את התבואה מהארבה. משראה שהמכה החלה, והארבה כילה את כל היבול, קרא במהירות למשה ולאהרן וביקש שיעתירו לה', שיסירו את הארבה.

וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם (י, כב)

מדוע הוכו במכת חושך?

כלי יקר: הקב"ה הושיבם במחשכים, הואיל וגרמו לבני ישראל להצפין את בניהם בחושך, כשם שהצפינו את משה.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר (יב, א)

מדוע התורה הדגישה שהיה זה במצרים?

רמב"ן: היתה זו המצוה הראשונה שציווה הקב"ה את בנ"י. המילים 'בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם' מלמדות שרק מצוה זו הצטוו במצרים, כל השאר נאמרו בהר סיני.

וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר (יב, כב)

מדוע לא לצאת מפתח הבית עד הבוקר?

מדרש שכל טוב: "מגיד משנתנה רשות למלאך לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע".

אברבנאל: כדי שלא ירך לבבם כשיראו את הבכורות המתים במגפה. וכדי שלא יתפזרו, שיהיו ערוכים ליציאה, שייצאו ביחד.

וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר… וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה (יב, כט)

מדוע גם בכורי הבהמות לקו?

מדרש אגדה: "ולמה בכור בהמה? שהיו להם אלוה, שנאמר 'הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ'".

פסיקתא זוטרתא: "מה חטאת הבהמה? לפי שהיו המצריים משתעבדין לבהמה, שלא יהיו אומרים קשה יראתנו שעמדה לעצמה".

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת (יב, לה)

מדוע נכתב שעשו כדבר משה, הרי בהמשך הפסוק כתוב במפורש 'וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם…'?

אור החיים: ללמדנו שלאחר שמשה ציווה אותם, בני ישראל עשו זאת, על אף שנראה היה שהמעשה אינו הגון, "לגנוב" דעת גוי ו"לגזול" את ממונם.

וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (יב, לח)

מהיכן היה המקנה הכבד?

הנצי"ב מוולוז'ין: כשהוכה מקנה המצרים במכת דבר, קנו בני ישראל צאן ובקר רב במחיר זול.

לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'… שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (יב, מב)

מדוע כפל המילה 'שִׁמֻּרִים' בפסוק זה?

רבי חיים פלטיאל: ללמדנו שלילה זה שמור לעתיד לבא, שיהיו נגאלים.

קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם (יג, ב)

מדוע התקדשו רק הבכורים מהאם, ולא מהאב?

רמב"ן: במכת בכורות מתו רק בכורים מפטר רחם, שהיו בכורים לאמם, ולא בכורים שהם רק לאב ולא לאם, משום שבכור לאם מפורסם יותר.

רבינו בחיי: בכור שהוא רק מהאב יש בו ספק, מה שאין כן בכור מהאם, אין לגביו כל ספק.

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר (יג, ח)

מדוע כפל הלשון 'וְהִגַּדְתָּ… לֵאמֹר'?

אור החיים: ניתן היה לחשוב שמי שאין לו בן יהיה פטור, ועל כך מלמדת התורה במילה 'לֵאמֹר' שגם מי שאין לו בן מחויב לספר לעצמו, בינו לבין עצמו.

וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה (יג, יג)

מדוע פודים דווקא את החמורים?

פסיקתא זוטרתא: "לפי שנמשלו המצריים לחמורים, שנאמר 'אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם', וישראל נמשלו בשה".

מדרש שכל טוב: "ומה זכו פטרי חמורים להיפדות יותר משאר בהמה טמאה? הכי אמרינן בברייתא לפי שישראל עמסום ביציאתם ממצרים".