גליון תורתך שאלתי מס' 215 – לפרשת תולדות תשפ"ו

כה, כא  וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא

האם רק רבקה היתה עקרה?

• יבמות סד ע"א: "על אשתו לא נאמר, אלא 'לְנֹכַח', מלמד ששניהם עקורים היו".
• רבי חיים פלטיאל: יצחק ידע שהוא לא עקר, שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם 'כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע'.
• רבי זלמן סורוצקין: יצחק לא ידע שהוא עקר, והתפלל על אשתו, שידע שהיא עקרה.

כה, לא  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי:

מדוע רצה יעקב את הבכורה?

• מדרש רבה (סג, יג): "מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה? … אמר: יהיה רשע זה עומד ומקריב? לפיכך נתן נפשו על הבכורה".
• רבינו בחיי: מעלת הבכורה באותו זמן היתה רק יתרון השררה והכבוד, שהבכור ממלא את מקומו של האב, לנהוג שררה על אחיו, שהם אמורים לכבד אותו כאביהם.

כה, לב  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה:

מדוע חשב עשו שהוא הולך למות?

• מדרש רבה (סג, יג): "שהיה נמרוד מבקש להמית אותו בשביל אותו הבגד שהיה לאדם הראשון, שבשעה שהיה לובשו ויוצא לשדה היו באים כל חיה ועוף שבעולם ומתקבצין אצלו".
• מדרש אגדה: "שהקרבנות הורגות את בעליהן בזמן שאין המקריבים צדיקים ואני איני צדיק".
• רד"ק: עשו היה בסיכון גדול בכל יום, בעיסוקו בציד חיות טורפות.

כו, ט  וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ:

מה משמעותה של המילה 'אַךְ'?

• רד"ק: במובן אבל, [כדוגמת "אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד" (שמות כא, כא)], כלומר אינה אחותך כמו שאמרת, שהרי אתה מצחק עמה ואין אדם מצחק עם אחותו.
• אלשיך: במובן רק. בניגוד לשרה אשתו של אברהם, שהיתה גם אחותו בת אביו. 'אַךְ' – זו 'הִנֵּה אִשְׁתְּךָ' בלבד, היא רק אשתך, ולא אחותך כפי שאמרת.

וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד (כז, ג)

מדוע יצחק ביקש מעשו לצאת לשדה ולצוד לו, ולא השתמש בצאן או בקר שברשותו?

מלבי"ם: משום שרצה ליצור איתו חיבור מיוחד, וזאת במצות כיבוד אב, ששכרה אריכות ימים בעולם הזה.

הנצי"ב מוולוז'ין: יצחק רצה לזכות אותו בטרחה נוספת על מצוה, שאפילו כל פסיעה תהא נחשבת למצוה, כדי שיהיה ראוי יותר לקבל את הברכות.

כז, ו  וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר

מדוע רבקה שלחה את יעקב ופעלה שיקבל את הברכות?

• רד"ק: רבקה לא ידעה שיעקב יהיה מבורך גם אם אביו לא יברכו. מאהבתה את בנה יעקב, רצתה רבקה בכל מאודה שיקבל את הברכות, גם אם המעשה יהיה כרוך בדבר מרמה, וכל זאת כדי לקבל הברכה מאביו. רבקה לא חשבה שיש פסול במעשה זה.
• בכור שור: כשם שיצחק היה מחזר אחר טובת עשו, כך היא מחזרת לטובתו של יעקב, שהיתה אוהבתו.

כז, יג  וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי:

מה ביאור תשובת רבקה ליעקב?

• רלב"ג: רבקה ידעה בנבואה שיצחק לא יקלל אותו, או שבטחה בהקב"ה, שיעזור ליעקב משום שהוא ראוי יותר לברכה.
• חזקוני: רבקה השקיטה את חששותיו וטענה שגם אם יגלה שהוא יעקב, לא יקלל אותו משום שיבין שלא עשה זאת מרצונו ומדעתו, אלא מדעת אמו, ואם ירצה לקלל, יקלל אותה.
• חתם סופר: רבקה הורתה לו שכוונתו במעשה לא תהיה כדי לקבל הברכות, אלא לשם שמים, לעשות את רצון אמו, ואז כשליח מצוה בוודאי לא יינזק.

כז, יט  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ:

איך יעקב, איש האמת, הוציא מפיו דבר שקר?

בכור שור: יעקב דמה לאדם שרץ אחר אבידתו, שהרי היתה הבכורה שלו, לאחר שעשו מכר לו את הבכורה ונשבע לו שלא להפקיע ממנו, ועכשיו היה מערים על שבועתו, ורצה לרמותו. במעשה זה יעקב הציל את שלו מיד עשו.