גליון תורתך שאלתי לפרשת משפטים תשפ"ו

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי (כא, ב)

מדוע העבד מכונה 'עִבְרִי'?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "ולהלן הוא אומר 'כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי'… מה להלן 'אָחִיךָ', אף כן אחיך… דבר אחר, בזכות ישראל, שהיו מדברין בלשון עברי, שנאמר 'וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ'".

מדרש אגדה: "על שם אביהם, שנאמר 'וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי' (בראשית יד, יג)".

אור החיים: התורה רצתה להדגיש שאינו כנעני, ולא נקטה בשם 'ישראל', שהוא שם נעלה יותר, אלא בשם 'עברי'. עוד רמזה התורה בשם זה, שהוא שם עובר, ואינו קבוע. כמו כן, כינתה אותו בשם זה משום שעבר על התורה והמצוות.

 

עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן… יָד… רֶגֶל תַּחַת רָגֶל (כא, כד)

מדוע כתבה התורה איברים אלו?

אבן עזרא: התורה ציינה איברים אלו משום שהם הנפוצים ביותר. כשמכה איש את רעהו, הוא יכה אותו בעין שכנגדו, או בפה שמולו וכך ישבור שיניו, או ביד שבה ייאבק או יתגונן מולו, או שיגן על פניו, או ברגל כשירצה לברוח ממנו.

רש"ר הירש: התורה פירטה איברים, שנטילתם משביתה פעילויות שונות בגוף: עין – כנגד פעילות החושים, שן – כנגד שמירת הגוף (העיכול), וכן כוח הדיבור, יד – כנגד הפעילות היוצרת, רגל – כנגד כוח התנועה.

 

כִּי תֵצֵא אֵשׁ… שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר (כב,ה)

מדוע כפל הלשון 'שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם'?

אור החיים: 'שַׁלֵּם', הגדיש או הקמה. 'יְשַׁלֵּם', דמי העצים, על אף שגרמו לדליקה. הסבר נוסף, 'שַׁלֵּם' לאיש הרשע שחטא והזיק. 'יְשַׁלֵּם', יצר הרע שמחטיאו.

 

מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה (כב, יז)

מדוע ענשה של המכשפה כה חמור?

סנהדרין סז ע"ב: "אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה".

 

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן (כב, כא)

מה ביאור המילה 'אַלְמָנָה'?

הכתב והקבלה: המילה אלמנה מורכבת מ-2 מילים, אל-מנה. אל, שביאורה שלילה. מנה, לשון חלק, כדוגמת 'וְהָיָה לְךָ לְמָנָה', שתרגומו 'לחולק'. איש ואשה הם כגוף אחד וכל אחד מהם אינו שלם בעצמו, אלא חלק מהשני. במיתת אחד מהם, הנשאר בחיים משולל חלקו. האשה הנשארת נקראת 'אל-מנה', מחוסרת חלקה.

רש"ר הירש: משורש 'אלם', אילם. במות בעלה, אבד לאלמנה פתחון פה ושוב אין לה מי שידבר בעדה.

 

שֵׁשֶׁת יָמִים… וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת (כג, יב)

מדוע נסמכה  מצות שבת למצות שמיטה?

הדר זקנים: "שלא תאמר מאחר שהיא שמיטה לא אשמור שבת. כי כל השנה אסור במלאכה. לכך נאמר 'וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'".

צרור המור: לאחר שהתייחסה התורה לשמיטה שחלה בשנה השביעית, כתבה אודות השבת שחלה ביום השביעי, מאחר שיש להם מאפיינים דומים, ובהם שהשבת שקולה כנגד כל המצוות.

תורה תמימה: תכלית השביתה ביום השביעי ובשנה השביעית זהה, שניהם באים להורות שביתה ממלאכה, המורה על חידוש העולם.

 

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר (כג, טו)

מדוע רק בחג המצות הזהירה התורה 'תִּשְׁמֹר'?

רמב"ן: אמנם המילה 'תִּשְׁמֹר' נכתבה רק בחג הפסח, אך מוסבת גם על החגים האחרים. התורה הורתה לשמור את חג הפסח ולקיימו בחודש האביב, וכן את חג הקציר אחריו ובסוף השנה את חג האסיף.

רבי אברהם בן הרמב"ם: בהמשך לציווי התורה על חג המצות 'שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ', הוסיפה בפסוק זה רק את האזהרה לשמור את חג הפסח.

ספורנו: משום שיש להקפיד שחג הפסח יחול בחודש האביב, ובעת הצורך מעברים את השנים והחדשים בחודש זה, כדברי חז"ל.

 

וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ (כג, יא)

מדוע כפל הלשון 'תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ'?

ספורנו: אין זה כפל לשון, הואיל והמילה 'תִּשְׁמְטֶנָּה' מדברת על שמיטת כספים, ולא על שמיטת קרקעות, ואילו המילה 'וּנְטַשְׁתָּהּ' מוסבת על שמיטת קרקע.

 

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים (כג, טו)

מדוע חג המצות נכתב תחילה?

רש"י: משום שהתבואה מבשלת בחודש זה את פירותיה. מסיבה זו הוא מכונה 'חֹדֶשׁ הָאָבִיב', מלשון אב, בכור וראשון לבשל את הפירות.

 

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא (כג, יט)

מדוע נסמכו הביכורים לפסוקים הקודמים?

רש"י: ללמדנו שגם בשנה השביעית, שנת השמיטה חייבים בביכורים.

רשב"ם: ללמדנו, כשתעלה לרגל, תביא את ביכוריך.

 

לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (כג, יט)

מדוע 'לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ'?

אבן עזרא: "כי אכזריות לב הוא לבשל הגדי עם חלב אמו, כדרך 'לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים' (דברים כב, ו)".

 

וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי… (כג,כג)

מדוע נמנו רק ששה עמים, ללא הגרגשי?

חזקוני: משום שהוא היה הקטן מבין העמים.

רבינו בחיי: משום שהגרגשי פינה את הארץ מרצונו, ולא הוצרכו בני ישראל להילחם כנגדם.

 

וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ… (כד, ג)

מדוע כתבה התורה 'וַיַּעַן' בלשון יחיד?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "'וַיַּעַן כָּל הָעָם', קול אחד, שלא נטלו עצה זה מזה".

 

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי… (כד, ז)

מדוע נקרא 'סֵפֶר הַבְּרִית'?

הכתב והקבלה: משום שבו הוזכרו כל הבריתות, ברית נח ממי המבול, י"ג בריתות מילה, וברית שכרת עם אברהם יצחק ויעקב.

 

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי… (כד, יב)

מתי נאמרה פרשה זו, לפני מתן תורה או לאחריו?

פסיקתא זוטרתא: "זה היה מעשה אחר עשרת הדברות, שהוא תחילה לארבעים יום".

רבינו בחיי: גם פרשה זו נאמרה לפני מתן תורה, שהרי הקב"ה אמר לו: 'עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן', ואם היה זה לאחר שנתן לו את התורה, היה אומר לו הקב"ה 'ואוסיף לך תורה ומצוות'.