גליון תורתך שאלתי לפרשיות ניצבים – וילך תשפ"ג

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' (כט, ט)

מה מלמדת המילה 'כֻּלְּכֶם'? מדוע נכתבה?

חזקוני: "חשוב ושאינו חשוב והטעם כדי לעברך בברית, כדכתיב לעיל 'ויקרא משה אל כל ישראל…'".

לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם (כט, יא)

מה מיוחד בעת הזו?

דעת זקנים מבעלי התוספות: "ועתה אתם מוכנים כאחד לעבור בברית, שהרי אתם יחד ולא יוכל לפקפק איש ולומר אני לא הייתי שם ולא קבלתי הברית עלי, כי אחרי שתעברו את הירדן ותתפזרו איש לנחלתו אי אפשר לאסוף אתכם יחד שלא יהיה בכם זקן או חולה או חגר או סומא, אבל עתה כולכם יחד, לעברך כאיש אחד".

לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים (כט, יב)

מדוע תלה בברית הקב"ה?

אור החיים: "עוד ירצה לתת טעם לברית הערבות, שלא יאמר אדם: למה יעשה ה' כה לעבדיו להכביד עולם לחייבם במעשה הזולת, לזה אמר כי אלהים חשבה לטובה למען הקים אותך לו לעם פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם היום יפשע אחד בקלה ולמחר בחמורה והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט עד שיפשע ישראל מהיות עם ה', ובמה שעשאם ערבים יתנו לב לעובר עבירה אחת קלה כבחמורה ויתקיימו לעם סגולה".

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ… (ל, א)

מתי יחולו הברכה והקללה שנכתבו בפסוק זה?

רמב"ן: "כבר הזכרתי (ויקרא כו, טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל עניניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות".

הכתב והקבלה: 'הברכה בשעה שהיו מעשיך רצויים, והקללה כאשר קלקלת מעשיך'.

רש"ר הירש: "מאות שנות הייסורים של ישראל הביאו על העם מבחנים קשים ולא פעם היתה משמעותם סתומה. עתה מתאר הכתוב את המטרה הגדולה שייסורים אלה מובילים אליה".

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ (ל, ב)

מה משמעות הוראת הקב"ה 'וְשַׁבְתָּ…'?

בכור שור: "ותעשה תשובה".

 

רמב"ן: "שתשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך ותקבל עליך ועל בניך לדורותם לעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כאשר עשו בגאולה השנית דכתיב (נחמיה י, ל)".

וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים (ל, ג)

מדוע לא כתוב 'והשיב את שבותך'?

רש"י: "היה לו לכתוב 'והשיב את שבותך', רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ (ל, ו)

מה מובנה של 'ומל ה' אלוקיך את לבבך'?

רמב"ן: "זהו שאמרו (שבת קד ע"א) 'הבא לטהר מסייעין אותו', מבטיחך שתשוב אליו בכל לבבך והוא יעזור אותך".

וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ (ל, ז)

באיזה אופן יתן עליהם הקב"ה את האלות?

מלבי"ם: "אחרי שישבו ישראל לבטח אז יבוא עליהם גוג ומגוג להלחם בם כמבואר באורך (יחזקאל לח, לט) וה' יעשה בהם משפטים נוראים בגוג ומגוג".

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל (לא, א)

לאן הלך משה?

אבן עזרא: "הלך אל כל שבט ושבט, להודיע שהוא מת שלא יפחדו, וחזק לבם בדברי יהושע. על כן כתוב אחריו 'ואתה תנחילנה אותם' (לקמן פסוק ז). ולפי דעתי, כי אז ברך השבטים, ואם ברכותיהם מאוחרות במכתב".

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא… (לא, ב)

מדוע משה אמר שלא יוכל עוד לצאת ולבוא?

רא"ש: "כי זקנתי, ועוד כי ה' אמר אלי לא תעבור… לא משום חולשא, אלא משום שאמר ה' אלי כי אתה לא תבוא".

הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף (לא, יב)

מיהם הטף?

בכור שור: "טף קורא לפי הפשט בני 14, בן 15, שהם מבינים מה שאומרים להם, דכיון שאינם בני עשרים, 'טף' קורא להם. ורבותינו פירשו שהקטנים אפילו בעריסה מביאין, וליתן שכר למביאים".

רמב"ן: "הם קטני השנים הקרובים להתחנך, וזה טעם 'ולמדו ליראה' בעתיד, כי למעלה אמר 'ולמדו ויראו'"

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא (לא, יח)

מה מובנו של הסתר פנים זה?

אבן עזרא: "שאם יקראו אלי לא אענה. והמשל כאדם שלא יראה ולא ידע מה יעשה, וכן מנהג לשון לדבר בכפל".

בכור שור: "שלא לשמוע ממני כמו שלא רצו לשמוע מצותי ותוכחתי, וזה רמז לקץ הכתוב בדניאל".

ר' חיים פלטיאל: "שלא לשמוע תפילתו על כל הרעות אשר עשה".

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת (לא, יט)

על איזו שירה ציווה הקב"ה לכתוב?

רש"י: "(לקמן לב, א) 'האזינו השמים' עד (לב, מג) 'וכפר אדמתו עמו'".

רשב"ם: "סידור דברים קרוי 'שירה'. 'הזאת' – פרשת האזינו, שמעידה עליהם פורענות לכשיעברו על המצות ויבינו כי בחטאותם לקו".