גליון פרשת שמות תשפ"ג
וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא (א, ו)
לאחר מיתתו נכתבה כאן שנית?
מלבי"ם: ללמדנו שעם מותו של יוסף, בטלה חשיבות השבטים, שהיו במעלה גבוהה בעיני המצרים, ומשמתו גם אחיו שהיו נכבדים בעיני המצרים, 'וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא' שהיו חשובים בעיני המצרים, החל השעבוד.
הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ (א, י)
מה היתה החכמה שאליה התכוון פרעה?
אור החיים: "… וזו היא חכמתם, שבאמצעות ערמה זו הכניסום בסבלות, והוא אומרם ז"ל: בתחילה בפה רך היו לשרים ואח"כ לעבדים".
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה (א, טו)
מדוע פרעה דיבר רק עם שתיהן?
מדרש שכל טוב: "דלא הוו אלא תרתי… יוכבד ומרים". היו רק שתי מילדות.
ספורנו: גם עיר הבירה, שבה התגורר נקראה מצרים. הוא תכנן לדבר עם כל המילדות במצרים, והחל לדבר עם 2 המילדות שהיו בעירו, קרוב אליו.
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן (ב, ב)
מדוע לא נכתב הנס הגדול שיוכבד ילדה בגיל 130, כדוגמת שרה?
ריטב"א: בלידת משה לא היה נס מיוחד, שהרי ילדה 3 שנים לפני כן את אהרן.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ (ב, י)
האם בת פרעה ידעה לשון הקודש, שקראה לו 'משה'?
רלב"ג: הקב"ה נתן בליבה שתדע את שמו הראוי לו.
דעת זקנים מבעלי התוספות: משבאו הנשים העבריות למצרים למדה את לשון העברים, וכך ידעה לקרוא לו.
רש"ר הירש: בת פרעה התייעצה עם אמו בנתינת השם.
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ (ג, א)
מדוע משה היה רועה צאן ומדוע במדבר?
רלב"ג: משה התרחק ממקום ישוב, כדי שלא יראו אותו, מיראה שמא ילשינו עליו לפרעה שישלח להרגו.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ (ד, י)
מדוע משה סירב לבצע את שליחות הקב"ה?
רש"י: משה לא רצה ליטול גדולה לפני אהרן אחיו, שהיה נביא ומבוגר ממנו.
רמב"ן: משה היה ענו גדול, יותר מכל אדם, ולא ראה לנכון שהוא מתאים ללכת אל פרעה ולהתהדר בתפקידו ובשליחותו, ועל כן סירב לבצע זאת.
אלשיך: משה שאל: למה 'לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי', שלא נתרפאתי, להיות מוכן לשליחות.
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם (ד, כ)
מדוע משה לקח את אשתו ובניו למצרים?
מדרש רבה (ה, ה): "למה הוליכן? כדי שיהיו עם ישראל לקבל התורה".
ספורנו: משה לקח את אשתו וילדיו והוליכם מהמדבר למדין, לבית חמיו. הוא שב למצרים לבדו.
רבי זלמן סורוצקין: הקב"ה ציווה עליו לשוב למצרים ולהשתתף עימם בצרה, וגם בני ביתו מחוייבים להשתתף בצרה זו של עם ישראל.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם (ה, ד)
מדוע פנה אליהם בשמותיהם?
רמב"ן: פרעה לא ידע את שמותיהם. הוא שאל לשמותיהם ומשהשיבו לו, התייחס אליהם בצורה מכובדת, ובתשובתו הזכיר את שמותיהם.
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר (ד, יא)
מדוע הקב"ה לא ריפא את משה מהקושי שהיה לו בדיבור?
רש"ר הירש: הקב"ה סבר שלשליחות זו אין ראוי יותר מאשר איש שהוא כבד פה. כל מילה שיאמר היא "אות" בפני עצמו. אם המגמגם תדיר יַרצה בשטף את דבריו בשליחות ה', הרי בכל מלה טבועה מהימנותה, ועל כן לא ריפא את משה.
וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי (ד, כה)
מה ביאור מעשיה של ציפורה?
חזקוני: א. מלה את הילד, וצריך לשנות את סדר המילים בפסוק, 'וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר', 'וַתַּגַּע' את הצור 'לְרַגְלָיו' של הילד, ואז 'וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ'. ב. השליכה את המילה לרגליו של מלאך, שיהיה במקום קרבן.
וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר (ה, א)
מדוע הזקנים לא מוזכרים בפסוק זה?
רבי אברהם בן הרמב"ם: זקני ישראל נכנסו עמו, כפי שאמר לו הקב"ה. הם לא נכתבו בפסוק זה, כדי לקצר ולחבר את דברי משה ואהרן, שרק הם דיברו, לתשובת פרעה בפסוק הבא.