בין אדם לחברו – בלוחות הברית

כ, יג לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר

עשרת הדברות מחולקים לשני חלקים – חמש דברות בכל אחד משני לוחות הברית. על לוח אחד כתובות המצוות שבין אדם למקום, ובלוח השני כתובות מצוות שבין אדם לחברו.

שואל ה'מבי"ט': 5 הדברות הראשונות ארוכים וגדושים בתוכן – ״אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים… לא יהיה לך…״ וכן הדברות השלישית, הרביעית והחמישית. לעומת זאת, בלוח השני, כתובות חמש הדברות השניות בקיצור נמרץ – ״לא תרצח״, ״לא תנאף״, ״לא תגנב״.
מדוע אין "יחס" בין הלוחות, הראשון "מלא", לעומת השני כמעט ריק?

מתרץ ה'מבי״ט': הקב״ה רצה שעל הלוח השני יהיו כתובות רק מעט מילים. מדוע? כדי שהאותיות של ״לא תרצח״ ו״לא תגנב״ יהיו גדולות יותר ובולטות יותר.
הקב"ה חפץ שה״בין אדם לחברו״ יהיה גדול, שיראו אותו היטב.